מתוך הספר

אֶוָה קִילְפִּי/ הִיא תִּסַּע בְּלִי טִיסָה

אִם רַגְלַיִךְ מִתְקוֹמְמוֹת וְאֵינָן מִתְרוֹמְמוֹת,

הַנִּיחִי לְפָחוֹת לְרֹאשֵׁךְ לְהַגִּיעַ עַד אֵלַי.

אֶקַּח אוֹתָךְ אֶל הָאִי שֶׁלִּי,

אֶל אֶרֶץ הַצַּבָּרִים הַפְּרָטִית,

אֶל הַלּוּבִי הַשָּׁחוּם וְעוֹשֶׂה הַלְּהָטִים,

הַמַּפְלִיא לְחוֹלֵל וּלְחוֹלֵל בַּבָּשָׂר

מַהְפֵּכוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת, שֶׁזַּרְעָן לָבָן

וְרֵיחָן סָמִיךְ כְּמוֹ דְּבַשׁ מְעֻשָּׁן

וְכָמוֹהוּ גַּם טַעְמָן.

תִּרְאִי אִתִּי רַכָּבוֹת בַּבַּלְקָן –

רוֹמָנִים, אַלְבָּנִים, קְשִׁישׁוֹת יָפוֹת,

כַּפְרִיּוֹת בְּשָׁחוֹר, צוֹעֲנִים בְּזָהָב,

בְּלִי כֶּסֶף וּבְלִי שֵׁנָה.

נִהְיֶה בְּיַחַד קְרוֹנוֹת עֲמִידִים,

לֵילוֹת, מֶרְחַקִּים, מְסִלּוֹת וַחֲלוֹם,

תְּשׁוּקָה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁאֵין לָהּ שֹׂבַע

וּתְשׁוּקה לְכַלּוֹת וּלְהִתְכַּלּוֹת.

תָּבוֹאִי כְּבֵדָה, עֲמוּסָה מֵרֹב שֶׁפַע

וְקַלָּה עַד מְאֹד מֵאֲוִיר הַחַיִּים –

נַעֲלֶה לֶהָרִים הָרָמִים בַּבֹּקֶר

כְּדֵי לִצְפּוֹת מִלְּמַעְלָה בְּעֶדְנַת הַכְּרָמִים.

וְאָבִיא אוֹתָךְ לְבַסּוֹף עַד הַסּוֹף,

לְמִטַּת הַיֶּלֶד הַחַיְכָן שֶׁל יָוָן,

לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי נִסְחָף אֵלָיו

כְּמוֹ פִּיל בַּשִּׁטָּפוֹן שֶׁל פְּרָג –

אֶל חוֹפֵי גֶּרְמַנְיָה, אֶל הַיָם הַצְּפוֹנִי,

אֶל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.