ראשי » הגות ועיון » טבח כפר-קאסם: ביוגרפיה פוליטית

טבח כפר-קאסם: ביוגרפיה פוליטית



Kafr-Qasim Massacre

עריכה: טל ויינטראוב

מס' עמודים: 305 / תאריך יציאה: אוקטובר 2018

דאנאקוד: 249-50598 / מסת"ב: 978-965-540-823-4

₪89.00   71.20

גב הספר

גב הספר

מאז סיפוחו לישראל בשנת 1949 היה כפר־קאסם, ככל היישובים הערביים בישראל, נתון לשליטת הממשל הצבאי והוטל בו עוצר בשעות הלילה. ב־29 באוקטובר 1956, יומה הראשון של מלחמת סיני, הוקדם העוצר בהתראה של מחצית השעה לשעה 17:00. הפועלים והפועלות שעבדו מחוץ לכפר לא ידעו על כך.

 

בין השעה 17:00 ל־18:00 נרצחו בכפר 47 אזרחים ערבים שחזרו לביתם: ילדים וילדות, נשים וגברים. נער וגבר נוסף נרצחו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מחשיבים את עוּבּרה של פאטמה סרסור, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל וכך גם את עבדאללה עיסא הקשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר רצח נכדו טלאל. מניין הקורבנות הגיע ל-51.

 

הטבח ומה שבא אחריו – מההסתרה והערפול, דרך הפוליטיקה והטיוח ועד המשפטים והתגובות הציבוריות – הפכו לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל הציבור הערבי בה, אך ההתייחסות הציבורית כלפיו שונה לגמרי מהאמת ההיסטורית.

 

ספר זה מתמקד בתוכנית “חפרפרת”, שנועדה להביא לגירוש ערביי המשולש: במניפולציות הפוליטיות שנעשו מאחורי הקלעים כדי למנוע את חשיפת האמת על הטבח; בוועדות החקירה ובשני המשפטים שמילאו תפקיד בערפּוּל; במחלוקת במפא”י סביב היחס לערביי הארץ והממשל הצבאי; במאבקו המשפטי של המחבר לחשיפת האמת; ובסוגיות נוספות המאפשרות יצירת תמונה מלאה של הטבח.

 

ספר זה מספר את סיפורו של טבח כפר־קאסם, בזכות עיון מעמיק במסמכים – חלק גדול מהם נבחנים כאן לראשונה – הקשורים בתולדות הטבח ובפרשת כפר־קאסם בכללותה. סיפור רב חשיבות שטרם סופר.

דשי הספר

דשי הספר

אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הם היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו: המאבק על הפצצה (2015) והרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, ביחד עם יגאל וגנר). בימים אלו יוצא לאור ספרו השני בטרילוגיה על ההיסטוריה הגרעינית הישראלית (משטר היד הקשה). אדם רז משלים עתה את ספרו על מחשבתו ופועלו של קרל מרקס. מאמריו של רז מתפרסמים בתדירות בכתבי־עת ובעיתונות.

 

בשנת 1956 מנה כפר־קאסם כ־2,000 תושבים, שנמנו עם שש חמולות מרכזיות. מאז סיפוחו לישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק (אפריל 1949), הכפר נמצא תחת ממשל צבאי שכלל גם עוצר ופיקוח על התנועה. מקורות הפרנסה העיקריים היו המחצבה והחקלאות. השכר הממוצע לצעיר היה חמש לירות ליום, ובמחצבה – פחות מכך. 350 פועלים היו מאורגנים במסגרת “ברית פועלי ישראל”. בכפר היו כ־10 מכוניות משא, ובבית־הספר למדו 550 תלמידים. ביוב וניקוז לא היו בכפר. “אנחנו אזרחים טובים”, אמר המוכתר ודיע מחמוד סרסור: “כפר־קאסם הוא כפר של עמלים שלווים ושוחרי שלום”. המוכתר השתייך למחנה “אל מעארדה” שהיווה אופוזיציה לתנועתו של המופתי. מעטים מבני הכפר השתתפו במאורעות האלימים בזמן המנדט.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

פרולוג                                                                             11

תודות                                                                              15

דברי פתיחה:  חבר הכנסת עיסאווי פריג’                               21

פרק א’: מבוא                                                                   25

פרק ב’: המחלוקת במפא”י סביב היחס לערביי הארץ

ותפקידו של הממשל הצבאי                                              34

פרק ג’: פרולוג לטבח: תכנית “חפרפרת”

והמבצע לגירוש ערביי המשולש                                        80

פרק ד’: כרוניקה של טבח                                                  139

פרק ה’: לאחר הטבח: טיוח, הסתרה ופוליטיקה                    182

פרק ו’: המאבק לחשיפת האמת בפרשת טבח כפר־קאסם         246

סיכום                                                                            278

מקורות וביבליוגרפיה                                                       285

נספח: תרשימי זרימה של שרשראות הפיקוד                         291

מפתח                                                                            295

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “טבח כפר-קאסם: ביוגרפיה פוליטית”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *