ראשי » סיפורת » הרף עין

מבצע!

הרף עין

דאנאקוד: 249-50161

₪89   71.20 62.30
Name Range Discount
מבצע שבוע הספר 2022 1 - 1 12.5 %
מבצע שבוע הספר 2022 2 - 2 25 %
מבצע שבוע הספר 2022 3 - 10 37.5 %

גב הספר

גב הספר

פרק 1

פרק 1

1

להרףֿעין, קצת לפני השעה 4:00 בבוקר, בשלושה בדצמבר אלף תשע מאות שמונים ושתיים, הרעידה רוח חורפית את מגדל השעון של יפו.

בין שני השעונים שעל הצריח עמד אוֹחֶנבּלִיק – רגליו פשוקות בנינוחות אך עיניו ממצמצות ללא הרף. קצב פעימות לבו החטיא אך במעט את קצב תקתוק השעונים הגדולים שעל המגדל.

אוֹחֶנבּלִיק שאף לריאותיו את האוויר המלוח שהביאה הרוח המערבית והאט את קצב לבו לכדי שישים פעימות בדקה.

עתה היו השעונים, הרוח והאדם – לאחד.

אוֹחֶנבּלִיק תחב את ידיו המשומנות אל שני כיסיו התפוחים: בכיס האחד היה האקדח, טעון כמו תמיד בכדור אחד בודד. בכיס האחר, כרגיל, שעון כיס עתיק. זה עתה סיים לדרוך את האקדח ולמתוח את השעון לפעימות של יממה שלמה ואחרונה.

אוֹחֶנבּלִיק מישש את החפצים שבכיסו: השעון הזכיר לו שהגיעה העת; ואילו האקדח אישר שהעת כשרה לקורבן: לקורבן האחרון בהחלט.

***

באותו זמן ממש – הרףֿעין קט לפני 4:00 בבוקר, עשרות מטרים בלבד ממגדל השעון, בדירה שבמעלה רחוב יפת, כוּונה לה עדשה טלסקופית היישר אל המגדל. מבעד לעדשה נצפתה כל תנועה מתנועותיו של אוֹחֶנבּלִיק: כתמי השמן שעל המכנסיים נקלטו בה היטב, וכך גם לוע האקדח המבצבץ מן הכיס האחד, ושרשרת השעון הזעיר הזולגת מן הכיס האחר.

מאחורי העדשה בדירת המעקב הזדקרו אוזניים: במטבח עלו מן הכיריים קולות בעבוע. קומקום ישן החל שורק. העיניים השחורות שננעצו בעדשה בשעה האחרונה, הוסטו לרגע והניחו לאיש שעל המגדל. הרגליים נטשו את המשמרת ומיהרו אל המטבח במקצב לא אחיד, כמו סינקופה: רגל ימין מקדימה מעט את השמאלית, וזו נגררה אחריה. קומקום הושתק בתנועת יד: הס! קפה נמזג, חוּזק בכפית גדושה של הל, שריחו העז יכול היה לחדור אפילו אף של תתרן. חלב נמזג ומתח את הנוזל שבכוס עד לקצה שפתה. הדירה ברחוב יפת התמלאה עתה בריחות עזים, שכיפרו על השקט ועל האפלולית ששררו בה.

בפעם החמישית הלילה נלגם הקפה. תחילה בהרטבת הלשון, ואחרֿכך בשאיבות קולניות. יד עדינה, מכוסה בפלומת שיער דלילה, הסיטה הצדה את המצלמה, שהיתה נעוצה בחלון המשקיף אל מגדל השעון, ובמקומה הציבה ברוך, במרכז החלון האפל, מסרטה. הלוא היא, המסרטה, מתעלה על אחותה המצלמה: היא יודעת להניע ולהפיח חיים בתמונות המתות שנקלטו קודם בעדשה.

מכשיר הקשר המטרטר הפר את השקט שבדירת המעקב. כמו בא להזכיר שהמעקב מתבצע בשניים: אחד – בדירה בעמדת התצפית, והשני – למטה, מתעתד להגיע אל המגדל.

הידיים הניחו למסרטה, נועצות את האוזנייה בעומק האוזן.

“בוקר טוב, שְטִיג. לא דיברנו כבר – כמה, שלושים דקות?”

“פחות או יותר. משהו מתרחש על המגדל?” השיב שְטִיגמַאייֶר.

“ברור, שְטִיג. ויש תוצאות.”

“הוא שם?” שאל שְטִיגמַאייֶר.

“אוֹחֶנבּלִיק שם – הזיהוי ודאי. נו, השתלם לך לחבר אותי למבצע?”

“כרגע מסתבר שכן. זה מסיר מעט את הספק.”

“לי לא היה ספק, אבל יש לי ספק במקום אחר, בעניין התיאוּם.”

“תיאום?”

“כן, שְטִיג, דיברנו על זה: התיאום עם משטרת ישראל.”

“הכול ייוודע להם בזמן. מה הוא עושה עכשיו?”

“שְטִיג, פניתי אליך בקתדרלה של אוּטְרֶכְט רק משום שראיתי בך מקצוען. לא היתה לי כל סיבה אחרת.”

“באמת? אני מציע לך לזכור מי מפקד המבצע, ומי כפה את נוכחותו. ועכשיו, אפשר לקבל מידע טרי מן התצפית?”

צלצול פעמוני כנסיות מחריש אוזניים נשמע באותו רגע ברחבי יפו וברחובותיה הדרומיים של תל אביב.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “הרף עין”

האימייל לא יוצג באתר.