הזמן קורס, ניתך

ספר זה הינו ספר שיריו השני של חיים ספטי. קדם לו ספר שיריו הראשון, "דו"ח על יתרת הנפש", ולאחריו יֵצא ספר שיריו השלישי, "האהבה הלבנה", כולם בהוצאת "כרמל". רבים משיריו (90, כולל 6 פואמות) התפרסמו בכתבי-העת "עכשיו", "אפיריון", "עיתון 77", "הליקון", "מאזניים", "פסיפס", "ירושלים", ו"כרמל" ובמדור הספרותי של "מעריב". על שירת המשורר:– "...חיים ספטי כותב שירה ולא רק שירים. המאפיינים הסגנוניים הברורים, הקול האישי, השקפת העולם המגובשת ואותה אי-הנחת הקיומית המתקוממת, העוברת כחוט השני בכל השירים, הם שעושים את יצירתו ל'שירה'. הוא כותב שירה 'גדולה', שירה פילוסופית, שירה על נושאים גדולים: האדם ותודעת סופיותו, רוח האדם המניעה את יצירתו, העולם החומרי, ומעל לכול – אלוהים או התפכחות מאמונה... יש בכתיבתו עושר חוויתי-תמוּני לצד עושר רוחני-אינטלקטואלי ואופק תרבותי רחב. כל אלה מניבים שירה מעניינת ומעוררת מחשבה. ספר זה... ראוי בהחלט לתשומת לב מיוחדת" – מתוך מאמר של המשוררת, המבקרת והמתרגמת ברכה רוזנפלד על ספרו הראשון של המחבר, "עיתון 77", פברואר 2007. המאמר השלם נמצא באתר: www.e-mago.co.il/news/293.htm.– "...שירתו כתובה בעברית עשירה ורבת ניחוחות... ויש בה עוצמות רעיוניות ועוצמות ביטוי..." – מתוך המלצה של יונתן גורל, משורר ועורך מרכֵּז של כתב-העת "ירושלים", שבהוצאת סניף ירושלים של אגודת הסופרים העברים, ל"קרן עמו"ס" על הספר הראשון, אוקטובר 2005 (הספר זכה במענק מהקרן).– "...ספרך היפה ובעיקר החכם..." – מתוך מכתב של הסופר חיים באר למחבר על ספרו הראשון, ב-30 בינואר 2007.– "...מרחב הקיום הנפשי [שבשירי הספר] יש בו ממדים רחבים, עוצמה פנימית, הוא נע בין האישי והאינטימי – לבין עולם ומלואו... הספר הראוי מאוד הזה..." – מתוך מכתב של המשוררת, המתרגמת והמבקרת דינה קטן בן-ציון למחבר על ספרו הראשון, ב-9 באפריל 2006.– "קראתי וחזרתי וקראתי... ספרך באמת באמת נפלא בעיני..." – מתוך מכתב של המשוררת והמבקרת מלכה נתנזון למחבר על ספרו הראשון, ב-7 במרס 2006. (המובאות משלושת המכתבים – ברשות מחבריהם). חיים ספטי נולד ב-1950 והינו בוגר החוג לכלכלה (מורחב) באוניברסיטת תל-אביב ותושב פתח-תקוה.