תיאור

ספר זה הוא ניתוח סוציולוגי-אנתרופולוגי של קהילות פסיכואנליטיות. לאורך פרקיו מראה הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי ענר גוברין כיצד יחסי הגומלין בין מנגנונים של נאמנות מצד אחד וביקורת וספקנות מצד שני שמרו על חיוניותה של הפסיכואנליזה.

גב הספר

ספר זה הוא ניתוח סוציולוגי-אנתרופולוגי של קהילות פסיכואנליטיות. לאורך פרקיו מראה הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי ענר גוברין כיצד יחסי הגומלין בין מנגנונים של נאמנות מצד אחד וביקורת וספקנות מצד שני שמרו על חיוניותה של הפסיכואנליזה.

גוברין מתאר ומסביר את המתח הקיים בפסיכואנליזה בין מה שהמחבר מכנה קהילות מוקסמות (קהילות המאמינות ועובדות לפי התיאוריה של קליין, ביון, קוהוט וכו’) וקהילות מוטרדות (כמו אסכולה פסיכואנליטית חדשה או הגישה ההתייחסותית) ששואפות לשנות את הידע הפסיכואנליטי. הוא מנסה לענות על שאלות כמו: מה גורם לאנליטיקאים להיות מוקסמים מתיאוריה? מדוע היקסמות מתיאוריה מסוימת גורמת לדחייתן של תיאוריות אחרות? מה תפיסת האמת של האנליטיקאי המוקסם והמוטרד?

הספר מלווה בתיאורי מקרים של רוברט סטולורו, חנה סגל, אנטונינו פרו ומייקל אייגן המדגימים את פעילותם של הוגים מוטרדים בתוך קהילות מוקסמות.

בהמוקסמים והמוטרדים בוחן גוברין  את הקהילות הפסיכואנליטיות כפי שאנתרופולוג בוחן את התרבות האנושית.  הספר מציג צורת מחשבה חדשה על השדה הפסיכואנליטי בכלל ועל הפלורליזם של תיאוריות פסיכואנליטיות בפרט. גוברין טוען ומוכיח שלא זו בלבד שהפסיכואנליזה שורדת היא גם גדלה ומתפתחת, ומסביר את המנגנונים שבאמצעותם מתחוללת ההתפתחות הזאת. כל מי שמתעניין בפסיכואנליזה ירצה – יצטרך – לקרוא את הספר החשוב הזה.

ד”ר דונל סטרן, פסיכואנליטיקאי, מכון ויליאם אלנסון וייט, ניו יורק.

ספר זה הוא תרומה חשובה להיסטוריה האינטלקטואלית של הפסיכואנליזה. ברוחב יריעה וברגישות פילוסופית סוציולוגית והיסטורית, גוברין מתאר את קשרי הגומלין בין שתי קהילות אנליטיות, המוקסמת והמוטרדת, ומראה כיצד המתח ביניהן משמר את החיוניות המתמשכת של הדיסציפלינה. הוא חודר מבעד לביטויים שגרתיים על מנת לתאר את המבנים שבאמצעותם אנליטיקאים הוגים את התיאוריות שלהם – דימויי ידע, ממציאים, מיישמים ומפתחים ועוד. הספר מעמיק את הפרספקטיבה שלנו על אודות זהותנו המקצועית, וישנה את האופן שבו אתם מתבוננים בפסיכואנליזה.

פרופ’ סטיבן סליגמן, עורך כתב העת דיאלוגים פסיכואנליטיים, פרופסור לפסיכיאטריה, חבר במכון צפון קליפורניה לפסיכואנליזה.

ספר זה הנו מחקר חדשני של המנגנונים שמסבירים את החיוניות ואת החוסן של הפסיכואנליזה כמיזם אינטלקטואלי. בעזרת אנליזה ביקורתית ייחודית ותוך הישענות על הפילוסופיה של המדע, גוברין מתאר את הדינמיקה של קהילות פסיכואנליטיות, ושל מחלוקות טרנספורמטיביות ומאיר את המאבק החבוי על דימויי הידע.  ספר שאפתני ומקיף זה יעניין תאורטיקנים וקלינאים בתחומי הפסיכואנליזה וכל קורא  שמתעניין בהיסטוריה ובהתפתחות של רעיונות.

ד”ר חנה אולמן, נשיאת האיגוד הבינלאומי לפסיכותרפיה ולפסיכואנליזה התייחסותית, אנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

תוכן העניינים

תודות  13

מבוא  15

קהילות מוקסמות ומוטרדות 18

אנליטיקאי מוקסם ומוטרד: מבט אישי  22

פרק 1: מאפיינים של קהילות מוקסמות ומוטרדות  29

קהילות מוקסמות  29

קהילות מוקסמות היום  37

קהילות מוקסמות במדע  37

קהילות מוטרדות  38

סוגים של קהילות מוטרדות  39

תרומת המתח בין קהילות מוקסמות ומוטרדות
להתפתחות הפסיכואנליזה  42

המקרה של הביהביוריזם הסקינריאני  45

פרק 2: דימויי הידע של קהילות מוקסמות ומוטרדות  49

מה הם דימויי הידע?  49

דימויי הידע בפסיכואנליזה  51

השוואה בין דימויי ידע של קהילות מוקסמות ומוטרדות  52

מאפיינים של דימויי ידע בקהילות פסיכואנליטיות  55

כוחו של הנרטיב  62

פער בדימויי הידע – הסיבה המרכזית לבידודה של הפסיכואנליזה מהפסיכולוגיה האקדמית  67

פרק 3: קהילות מוטרדות ומחלוקות פסיכואנליטיות  68

תאוריות פסיכואנליטיות, מפתחיהן ורוח התקופה  70

המחלוקת בין אנה פרויד למלאני קליין: הסכמה על דימויי ידע ומקורות ידע, מחלוקת על עובדות  73

מחקרי תינוקות: הסכמה על דימויי הידע, מחלוקת על מקורות הידע  85

היכן התינוקות בתאוריות על תינוקות?  85

תצפיות מרכז טאוויסטוק  88

חוקרי אינטראקציית אםֿתינוק עכשויים  92

ההשלכות הפסיכואנליטיות של מחקרי תינוקות  98

גרין נגד מחקרי תינוקות  101

פרק 4: הגישה ההתייחסותית  105

סטיבן מיטשל וקהילות מוקסמות  105

הביקורת של מיטשל על האידאלים הטיפוליים  106

הביקורת של מיטשל על תפיסת הידע  107

תפיסה טיפולית חדשה  108

התאוריה של ארוִין הופמן  114

מטפלים נחשפים לפני מטופליהם  116

סיכום שלוש המחלוקות בשפה של דימויי הידע  120

פרק 5: התנועה הדיאלקטית בתוך האסכולות  121

דיאלקטיקה בתוך קהילות  122

כיצד משתנות האסכולות?  124

מטפלים מוטרדים בקהילות מוקסמות  127

קהילת פסיכולוגיית העצמי: רוברט סטולורו  127

הקהילה הקלייניאנית: בטי ג’וזף  135

הקהילה הביוניאנית: פרו ואייגן  142

אנטונינו פרו  144

דוגמה קלינית  147

מייקל אייגן  149

מקומו של אייגן בפסיכואנליזה  154

פרק 6: השפעות תועלתניות בכתביו המוקדמים של פרויד  157

מקור השפעה חשוב  159

בנתם, מיל ופרויד  160

עיקרון העונג של סר ויליאם המילטון  162

התנתקותו של פרויד מן התועלתנות  164

איכות העונג  165

בעיית הכמותֿאיכות  165

עיקרון הקביעות  167

קונפליקט  168

חוסר רציונליות והזיות  170

התועלתנות וההגות הפרוידיאנית  172

פרק 7: האב, הבן ורוח השינוי:
השפעתן של שיטות לא אנליטיות על הקהילה הפסיכואנליטית  175

חרדת ההשפעה של בלום  177

המהפכה שבמושג האמפתיה של קוהוט  179

הפחד מפני התיישנות ופסיכותרפיה דינמית קצרת מועד  190

מסקנה  197

פרק 8: הדילמה של הפסיכואנליזה העכשווית:
לקראת פוסטֿפוסטמודרניזם זהיר  199

חשיבותן של אסכולות בפסיכואנליזה  201

ארבעה תנאים הכרחיים ליצירתה של אסכולה  205

המתקפה על היחס הסיבתי בין העבר להווה  209

עמדתו של ספנס  210

הגישה ההתייחסותית: לא רק העבר קיים  213

מסקנה: אחרי המודרניזם והפוסטמודרניזם  218

פרק 9: מידותיה המגונות והטובות
של החשיבה המונוליתית בעולם הפסיכותרפיה  222

גישה אחת והפילוסופיוֹת הפוסטֿפוזיטיביסטיוֹת של השינוי המדעי  224

ממציאים, מפתחים ומיישמים  225

ממציאיֿעל – השקפת עולם חדשה  228

המפתחים הקלסיים  229

המיישמים – נוכחות שקטה אך חיונית  231

ממציאיֿעל, מפתחים, מיישמים ותנועת האינטגרציה  233

תנועת האינטגרציה: המפתחים של המפתחים  233

גישה אחת היא חיונית לאינטגרציה  237

אחרית דבר  240

ביבליוגרפיה  244

מפתח שמות ומקומות  281

מפתח נושאים  288