ראשי » הגות ועיון » המילון המקראי הסמוי מן העין

המילון המקראי הסמוי מן העין

₪69   55.20

גב הספר

גב הספר

המילון המקראי הסמוי מן העין מתחקה אחר דרכיה של המילונאות המקראית, כפי שזו באה לידי ביטוי בגופו של ספר התנ”ך. אל הדחף לפרש מילים, שימיו כימי הלשון, מצטרף כוח היצירה של סופרי המקרא המוצאים אפיקים מקוריים ומגוונים לבטא את פרשונתם למילים. הספר מתמקד בביאורים סמויים הרומזים למילים שאינן מופיעות בגוף הכתוב ולפעמים אף אינן מתועדות במקרא.

מתוך הספר

מתוך הספר

בחיבור זה נבקש להתחקות אחר גילוייה של הלקסיקוגרפיה, המילונאות המקראית, כפי שזו באה לידי ביטוי בגופו של ספר התנ”ך.[i] אל הדחף לפרש מילים, שימיו כימי הלשון, מצטרף כוח היצירה של סופרי המקרא המוצאים אפיקים מקוריים ומגוונים לבטא את פרשנותם. עיקר ענייננו הוא בביאורים סמויים הרומזים לעתים מזומנות למילים שאינן מופיעות בגוף הכתוב ולפעמים אף אינן מתועדות במקרא.

חיפושנו אחר הביאורים הנסתרים הוא פרייה של יקיצה מאוחרת: לפני עשרות בשנים תרנו אחר מדרשי שמות סמויים, שהם, כהגדרתנו: רמזים לשמות שאינם מלווים בנוסחאות כגון “על כן קרא שמו” או “ותקרא את שמו… לאמר”, רמזים שהקורא חש בהם אך מכוחה של הדינמיקה הפנימית של היחידה הספרותית, מעין צבר הרמזים לשמו של לוט מן השורש מל”ט (בר’ יט, יז, יט, כ, כב)
או לשמות המקומות סדום ועמורה: “ועמק השדים בארת בארת
חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה…” (בר’ יד, י). לעתים אין כלל קרבה צלילית בין השם לבין מדרשו והשם נדרש דווקא על ידי מילה נרדפת לזו שאנו מדמים לשמוע בו. כך למשל המדרש הסמוי לשם גדעון עושה שימוש בשורש כר”ת, נרדפו של השורש גד”ע (שו’ ו, כה, כח, ל), או מדרש שמו של שֵלה בן יהודה המסתיים במילים “… והיה בכזיב בלדתה אתו” (בר’ לח, ה), והרי השורשים של”ה וכז”ב נרדפים הם כפי שעולה מהקבלת הפסוקים טז וכח במלכים
ב ד.

[i] ראו לאחרונה ברֿאשר, המקרא כמפרש את מילותיו.

GetBooks

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “המילון המקראי הסמוי מן העין”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *