המרי הטרגי

פתח דבר: אדורנו והקורא הישראלי                                                    9א. מבוא: אדורנו, פרויד, והפילוסופיה של האיווי                  13ב. אידאולוגיה, תיווך ואי­­­ֿהזהות                                       24

1. ביקורת המימזיס הפוזיטיבי 24
2. בעיית התיווך האידיאולוגי 29
3. האידאולוגיה של הזהות האינסטרומנטלית 34

ג. תזת עליונות האובייקט: המעבר מהאידאולוגי לאסתטי        43

1. השעיית האינטרס כשלילת האינטרס 43
2. מעליונות האובייקט אל ה”אני” האוטופי 48

ד. שכלול הצורה: הגשמה פנטסטית של סכמת השליטה          53

1. הסתירה של כוחות הייצור האסתטיים 53
2. הצורה כאלימות מופגנת 56
3. הצורה ככישלון ארוטי 59
4. יופי ואיווי 65

ה. שלילת הצורה: האבסטרקציה והניכור החברתי                  69

1. האידאולוגיה של ה­ֿReady-Made 69
2. 2. הדיסוננס האמנותי והחברתי 74

ו. הכיעור, הנשגב הדינמי והרצון לעצמה                            85

1. הדחקת הרצון לעצמה 85
2. הפרנויה האובייקטיבית 91
3. הסאדיזם האוונגרדי 97

ז. האסתטיקה של ההלם: אמנות האוונגרד והמבעית             105

1. התאוריה של המבעית 108
2. המבעית הטכני 112
3. המבעית האמנותי 117
4. תנטוס 122
5. ארוס 127
6. הרציונליות של הביטוי הארוטי 130
7. האמנות כפשע דמיוני 134

ח. סובלימציה אמנותית כנגד סובלימציה אידאולוגית           139

1. יסודותיה של הסובלימציה האידאולוגית 139
2. יסודותיה של הסובלימציה האמנותית 146
3. סובלימציה דיאלקטית ובלתי דיאלקטית 150

ט. סיכום: מעבר לעיקרון המוות                                     154רשימה ביבליוגרפית                                                     163הערות                                                                      167מפתח 177