גב הספר
מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁלָּךְ, עֵץ הַצֶּאֱלוֹן
בַּבֹּקֶר, מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל
יַחֲלִיף תְּנוּחוֹת עִם גַּג הָרְעָפִים שֶׁל בֵּית הַסַּבְתּוֹת.
בּוֹעֵר הַצֶּאֱלוֹן מֵעַל לְבֵית הַסַּבְתּוֹת הַיָּשָׁן.
וּמָה נַצִּיל מִן הַדְּלֵקָה:
כַּמָּה פְּסוּקֵי אַהֲבָה, שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
לְחִישׁוֹת חַלּוֹן לֵילִי,
רִשּׁוּם בּוֹדֵד שֶׁל תָּוֵי גּוּפֵךְ מְרַצְּדִים עַל קִיר
וְדַי.
עָנָן קֵיצִי, לָבָן, יַחֲלֹף מֵעַל, וְיִתְאַדֶּה.
המשורר שט באוטובוס אל המאה ה-21, הזוהרת.
גלמוד כמעט, בין הדוגמניות וסופרי הסתם והברלינאות והמגיה השחורה והשבתאים למינם. ורק הצלילים המתוקים ששמע עוד בבטן אמו, המשורר, מחיים אותו, מפעימים. האותיות המתוקות האלה ששמע בבטן אמו, התקוה הפנימית.
מתוך הספר
כָּל הַלַּיְלָה – חָשַׁבְתִּי עַל אַבָּא שֶׁלִּי,
שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאֲדָמָה: עֶצֶם הַשּׁוֹק, וְעֶצֶם הַיָּרֵךְ,
וְהַקְּלָוִיקוּלָה, וַעֲרֵמַת הָעֲצָמוֹת הַזְּעִירוֹת
שֶׁהִרְכִּיבוּ פַּעַם אֶת כַּף הַיָּד.
הָיִיתִי יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ בַּמַּעְבָּדָה לְתִקּוּנֵי רַדְיוֹ,
מִתְעַנֵּג עַל רֵיחַ הַמַּלְחֵם וְהַבְּדִיל הַמָּשׁוּחַ,
שְׁפוֹפְרוֹת רַדְיוֹ נִפְלָאוֹת, בְּכָל הַצּוּרוֹת וְהַגְּדָלִים
הִתְנַצְנְצוּ לְאוֹר הַנֵּאוֹן.
אַבָּא הָיָה שׁוֹרֵק לְעַצְמוֹ חֲרִישִׁית סִימְפוֹנְיוֹת שְׁלֵמוֹת
וְכַף יָדוֹ ל ֹא רָעֲדָה בִּכְלָל בִּכְלָל.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.