ראשי » הגות ועיון » הקרב על גבעת התחמושת – רקוויאם לגבעה נעלמה

מבצע!

הקרב על גבעת התחמושת – רקוויאם לגבעה נעלמה

מס' עמודים: 216 / תאריך יציאה: אוקטובר 2015

דאנאקוד: 249-50306 / מסת"ב: 978-965-540-512-5

נקה

  • מודפס
    ₪74.00 ₪59.20

  • דיגיטלי
    ₪29.00

גב הספר

גב הספר

“היריות הלכו ופחתו. הקרב שכך. נותרו רק הגוויות, מעוותות פנים, חיוורות, חלולות עיניים. התחבושות ספוגות-הדם, גניחות הפצועים. ריח של אבק שרפה, עשן ואבק המתפזרים ברוח. תרמילים ריקים ומפויחים, רסיסי מתכת ואבן, גומות מושחרות בקרקע ודממה עייפה, מדוכאת.

…בתעלות העמוקות, המקיפות את הגבעה מארבע רוחות, רבצו צנחנים, שותקים. עיניהם קהות מבט, בוהות באדישות. גוויות דמומות, מאודמות, היו שרועות פה ושם בתעלות או על דופנותיהן. בתוך בונקר אדיר כתלים, לצד התעלה, נשען צנחן על רובהו. עיניו היו תקועות בתמיהה קפואה בערמת גופות שרופות. ‘צלחות’ מבוקעות היו פזורות מסביב בין רסיסי הטיח והמתכת. כמה רובי ‘קרבין’ ומקלעים ירדניים נאספו על דופן התעלה.” (מתוך הספר שער האריות)

זאת הייתה תמונת סיומו של הקרב על גבעת התחמושת, מהמדממים בקרבות מלחמת ששת הימים.

ד”ר שאול ובר, היסטוריון שלחם בקרב על הגבעה, מנתח את הקרב בהקשר הכולל של המלחמה בירושלים, ומתמקד בביקורת על תהליך קבלת ההחלטות לגבי הקרב בגבעה. כחוקרֿמשתתף הוא מתאר כיצד שתי פלוגות של לוחמים, שגילו גבורה רבה, הצליחו לנצח בקרב במחיר כבד של הרוגים ופצועים.

מתוך הספר

מתוך הספר

פתח דבר

כל הלילה רתחו ימי להבות והשתרבבו לשונות אש מעל גבעת התחמושת … וקרעי עננים מֳאדמים, טעוני דם ואש, תעו במרחבי הלילה.

וכשנצנץ השחר עלֿההרים… וישקטו ימי הלהבה ותשקענה לשונות האש…

(מגילת האש של גבעת התחמושת)

תעלות הבטון העמוקות שזרמו במעלה הגבעה בלעו את הלוחמים כאילו לא באו אל קרבן.

כל תעלה בלתיֿידועה מראש – והיו הרבה כאלו – הפכה למלכודת אש שרק יציאה נועזת וחיפוי מלמעלה פרצו אותה. אלא שהמחפה לא תמיד זכה לראות את תוצאות גבורתו.

הכוחות שהובילו בחוד הלכו והתדלדלו, וכל התפצלות תעלות בלתי ידועה ומכת אש מכיוון בלתי צפוי גררו החלטה חפוזה שהובילה להתדלדלות נוספת.

החושך הואר מדי פעם בלהבות של כלי רכב בוער או רימון זרחן שהתפוצץ בתעלה.

ההתקדמות בתעלות הפכה למבצע של יחידים וחוליות שהתארגנו באופן מאולתר, ומספרם הלך ופחת. הנחושים, שלא שקעו בהלם, האיצו בכוח מלפנים ומאחור שלא לשקוע ולהמשיך בנתיב התעלות הלא ידוע למטרה שאיש לא יכול להגדירה בבירור.

כאשר עלה השחר על הגבעה העשֵנה רבים מבין הלוחמים שכבו הרוגים ופצועים בתעלות. על היעד נשארו לוחמים שאיבדו את דרכם בעל כרחם, וכאלה, מעטים אמנם, שמטעמים מובנים נשארו ישובים המומים בתחתית התעלות. אנחנו, אלו שלחמו עד הסוף, השתדלנו לאסוף את עצמנו ולעשות כמיטב יכולתנו כדי לא לשקוע בפחד ובחידלון.

זה אינו קרב ממלחמת יום הכיפורים העקובה מדם שנחתה עלינו כהפתעה. זה קרב יזום בפאתי ירושלים שצה”ל התכונן אליו תשע-עשרה שנה מאז מלחמת העצמאות, ואף על פי כן הוא דומה לכל אותם הקרבות שמתארים לוחמים הלומי-קרב במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. הפתעה מודיעינית, הכנה לקויה ופיקוד גרוע. כן. וגם לוחמים ומפקדים נחושים שהפכו את הקרב מתבוסה אפשרית לניצחון רווי גבורה וקורבנות.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “הקרב על גבעת התחמושת – רקוויאם לגבעה נעלמה”

האימייל לא יוצג באתר.