תיאור

ד”ר אפרים חמיאל, (1946), סיים ישיבה תיכונית במדרשית נעם, תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה ולימודי תעודה במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עבד בתפקידי ניהול שונים בבנק לאומי. בהגיעו לגיל עצה החל ללמוד מחשבת ישראל. מבחינתו, בעיות השילוב בין עולמות התורה והלימוד לבין עולם החולין הוא ענין קיומי והוא מתמודד אתן באופן יום-יומי.

גב הספר

מהי ביקורת המקרא? מה מבדיל בין הרפורמים הקונסרבטיבים והאורתודוקסים? מה קיבל משה בסיני? מהי התורה שבע”פ? מה יחס היהדות ללימודי חול? האם שיטת ‘תורה עם דרך ארץ’ היא בדיעבד או לכתחילה? האם רש”ר הירש ושד”ל היו מטרימי ציונות? מה מעמד האשה ביהדות, האם היא נחותה, שווה או נעלה על הגבר? כיצד התייחסו במסורת היהודית לנצרות ולאסלם? החיבור שלפניכם שופך אור על הנסיבות שהובילו להיווצרותו של זרם האמצע הדתי המודרני לפני עלית הציונות על במת ההיסטוריה. יש כאן תשובה לכל דתי-מודרני המתלבט בשאלות הללו.
במסגרת חיפושי המחבר אחר נקודות האיזון, השילוב והאיחוד בין מסורת ומודרנה נוצר חיבור זה, המבוסס על עבודת דוקטור שהוגשה לסנט האוניברסיטה העברית. הספר מוקדש לעיון במפגש הראשון בין היהדות המסורתית ובין תרבות אירופה המודרנית ולהוגים הראשונים שביקשו לשלב בין התורה למדע, בין התגלות לתבונה, בין נבואה לפילוסופיה, בין מוסר היהדות לתרבות אירופה, בין ארציות לקדושה ובין אוניברסליזם לגאולת ישראל. בספר מוצגת הגותם של מהר”ץ חיות מגליציה, רש”ר הירש מגרמניה ושד”ל מאיטליה, המוגדרת כדרך האמצע או בלשונו של שד”ל ‘הדרך הממוצעת’. הבחינה נעשתה באמצעות ניתוח התגובות של השלושה לשש מתופעות המודרנה:

א) ביקורת המקרא, שקראה תיגר על מקורה האלוהי של התורה; ב) תנועת התיקונים בדת, שהציעה השקפה היסטוריתֿהתפתחותית על תולדות ההלכה; ג) תנועת ההשכלה, שהציעה שילוב לימודי חול בתוכנית הלימודים; ד) האמנציפציה וניטרולה של הגאולה, שעמדו בניגוד לרעיון המסורתי של שיבת עם ישראל לארץ ישראל; ה) שיפור מעמד האשה, שעמד בניגוד להשקפה המסורתית השלטת בדבר נחיתותה;ו) הסובלנות הביןֿדתית, שעמדה בניגוד לאיבה המסורתית ששררה בין הדתות המונותיאיסטיות ובייחוד בין היהדות לנצרות.

ד”ר אפרים חמיאל, (1946), סיים ישיבה תיכונית במדרשית נעם, תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה ולימודי תעודה במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עבד בתפקידי ניהול שונים בבנק לאומי. בהגיעו לגיל עצה החל ללמוד מחשבת ישראל. מבחינתו, בעיות השילוב בין עולמות התורה והלימוד לבין עולם החולין הוא ענין קיומי והוא מתמודד אתן באופן יום-יומי.

תוכן העניינים

פתיחה 11

מבוא: זרם האמצע החדש ונושאיו 15

היהודי המודרני 15; משבר המודרנה בקהילות היהודיות 16; יצירתם של זרמים חדשים ביהדות 18; הזרם האמצעי שבין ימין לשמאל 23; מתח דיאלקטי בהגות של הזרם האמצעי 29; ביוגרפיות קצרות 36; על הספר 51

פרק ראשון: ביקורת המקרא ומהפכת התנ”ך 53

ביקורת המקרא: רקע היסטורי 53; היהודים לזרמיהם מול ביקורת המקרא 55; ‘מהפכת התנ”ך’ בקרב היהודים 56; ביקורת המקרא וביקורת התלמוד 57; תגובה דתית: אנשי האמצע לנוכח הביקורת והמשבר 58

תגובת חיות 58: התלמוד כערך מכונן 59; פרשנות התורה רק עלֿפי חז”ל 62; הגישות למחקר היהדות והגישה האמצעית הנכונה 66

תגובת הירש 68: מחקר התורה כמחקר תופעות הטבע 68; הגישה הנכונה למחקר – האמצעית 70; הוכחת אמיתות התורה 76; מצוות התורה מתפרשות עלֿפי חז”ל 81

תגובת שד”ל 83: מהפכת התנ”ך 83; גישתו של שד”ל למחקר היהדות – הגישה האמצעית 84; הוכחת אמיתות התורה ומקורה האלוהי 93; פרשנות חז”ל אינה תמיד המשמעות הראשונה של הטקסט 101; תזת שני – ישעיהו 106; האם היה שד”ל מסורתי? 108; האם היה שד”ל פונדמנטליסט? 112

סיכום 115

פרק שני: תיקונים בדת – התנועה הרפורמית והאסכולה ההיסטורית הפוזיטיבית 118

הוויכוח על התורה שבעלֿֿפה 118; התגלות מול תבונה – דגמי ימיֿהביניים 118; גישת הרפורמה 127; גישת התנועה ההיסטוריתֿהפוזיטיבית 130; תגובה דתית: אנשי האמצע לנוכח המתקנים 131

תגובת חיות 132

התגלות מול תבונה – שיטת חיות 140: הלכה ומדרש הלכה 140; אגדה ומדרש אגדה 148;

תורת המוסר 150: פולמוס הרמב”ם 155
תגובת הירש 157: תחילתו של מאבק 157; הפולמוס עם התנועה הפוזיטיביתֿההיסטורית, עמדת גרץ 164; הערת ביקורת 171; הפולמוס נגד עמדת פרנקל 174; השימוש ברמב”ם וברמב”ן 177

תבונה מול התגלות – גישת הירש 182: מהפך ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעלֿפה 183; מדרש אגדה 186

תורת המוסר 192: רקע 192; המוסר התבוני אינו מספיק 197; עליונות מוסר התורה 198; הפולמוס עם הרמב”ם ועם הרציונליזם 208

תגובת שד”ל 211: הרפורמה באיטליה 211; היחס לתיקונים בדת ולתנועת הרפורמה 214

התגלות מול תבונה – דעת שד”ל 219: מדרש הלכה 219; מדרש אגדה 227

תורת המוסר 228: רקע 228; תורת המוסר של קאנט 230; תורת המוסר הנוצרית 231; מוסר התורה 231

סיכום 237

פרק שלישי: ההשכלה, חכמת ישראל ושילוב לימודי חול בחינוך 238

ההשכלה ועקרונותיה 238; פלורליזם ערכי 240; שיטות החינוך ביהדות
המסורתית 241; היחס בין תורה למדע 243; מהפכת החינוך של ההשכלה 247; ‘האיגוד לתרבות ולמדע של היהודים’, ‘חכמת ישראל’ ו’ספרות ההשכלה’ 249; תגובה דתית: אנשי האמצע בין דת ומדע 250

תגובת חיות 252: גישת הזהות – העמדה המגבילה 252; פולמוס הרמב”ם 255; מה מלמדת התורה 259; ייעוד האדם 263; לימודי חול 266

תגובת הירש 269: תבונה ורגש 270; גישת הזהות – העמדה המגבילה 277; תרבות יוון 280; הדת והמדע זהים 283; גישת הזהות – העמדה המפרשת 288; מה באה ההתגלות ללמד 291; ייעוד האדם 292; לימודי חול 292; חכמת ישראל 303

תגובת שד”ל 307: שלב הנעורים – רציונליזם והגישה המפרשת 307; שלב הבגרות – הסתייגות מהתבונה ומהפילוסופיה הזרה 311; דמות הפכפכה או דמות מתפתחת 314; פולמוס הרמב”ם 317; שלב הבגרות – גישת התחומים 327; השלב השלישי – גישת האמת הכפולה 330; מה באה התורה ללמד – סתירות בין התורה למדע 336; לימודי חול 339; חכמת ישראל 343

סיכום 347

פרק רביעי: אמנציפציה, הַרְחָנַת הגאולה וניטרולה של ארץ ישראל 351

האמנציפציה 351; דגמים של היחס ביהדות לארץ ישראל, לגלות ולגאולה 352; עמדת מנדלסון 355; עמדת הניטרול הקיצוני 359

תגובת חיות 360: אמנציפציה 361; הטענות נגד מתן זכויות ליהודים 361; אוניברסליזם 364; טענת הנאמנות הכפולה והתשובה המנטרלת 367; סיבת ההתגלות לעם ישראל 371; השליחות והקדמה 373

תגובת הירש 375: רקע 375; אוניברסליזם והומניות 375; אמנציפציה 378; הטענות נגד מתן זכויות ליהודים והנאמנות הכפולה 380; ניטרול שיבת ציון וארץ ישראל 381; התורה מעל למקום ומעל לזמן 390; קדמה 399; סיבת ההתגלות לעם ישראל 402; השליחות 404; דמותו של העתיד המשיחי 408

תגובת שד”ל 415: רקע 415; אוניברסליזם והומניות 415; אמנציפציה 418; טענת הנאמנות הכפולה, ניטרול שיבת ציון והעתיד המשיחי 419; קדמה ושליחות 421; התפנית 426

סיכום 433

פרק חמישי: היחס ל’אחֵר’ – שיפור במעמד האשה 434

מעמד האשה ביהדות: רקע 434; עמדת תנועת ההשכלה 436; עמדת הרפורמה 438; תגובה דתית: אנשי האמצע על מעמד האשה 440

תגובת חיות 441: רקע 441; מעמדת האישה במסגרת ייעוד האדם 442

תגובת הירש 449: רקע 449; מהפך – האישה עליונה על הגבר 450; האישה במקורות 459; חינוך הבנות 462; המעמד האישי 465

תגובת שד”ל 470: רקע 470; מעמד האשה 470; מתירנות ומוסר טבעי 476

סיכום 481

פרק שישי: היחס ל’אחֵר’ – סובלנות ביןֿדתית 483

רקע 483; עמדת מנדלסון 491; תגובת הרפורמה 497; תגובה דתית: אנשי האמצע על הנצרות והאסלאם 498

תגובת חיות 499: ההיסטוריה הקשה 499; עלילת דמשק 502; מעמד הנצרות והאסלאם ביהדות 503

תגובת הירש 508: רקע 508; העבר הנורא וההווה הנהדר 509; דמותו של ישו 512; החטא הקדמון – דוגמה אלילית 515; הנצרות כדת של המות – אבי אבות הטומאה ומקומם של המנהיגים הדתיים 520; נזירות וסיגוף 526; מעמד האסלאם 532

תגובת שד”ל 534: רקע 534; מעמד הנצרות 535; סובלנות היהדות כלפי דתות אחרות 538

סיכום 543

סיכום 545

אחרית דבר 556

נספחים 562

רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים 578

מפתח העניינים 607

מפתח השמות 627