| Name | Range | Discount |
| מבצע אביב 2021 | 1 - 1 | 12.5 % |
| מבצע אביב 2021 | 2 - 2 | 25 % |
| מבצע אביב 2021 | 3 - 10 | 37.5 % |
הספר החוטאים בכתיבה, הניצב על קו התפר שבין היסטוריה חברתית–תרבותית לבין חקר הספרות, עוסק ביחסה הסבוך של החברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע–עשרה אל מעשה הכתיבה, החל בהימנעות מהוראת הכתיבה במערכת החינוך המסורתית וכלה בלבטי הכתיבה של סופרים עברים בני התקופה.
הספר החוטאים בכתיבה, הניצב על קו התפר שבין היסטוריה חברתית–תרבותית לבין חקר הספרות, עוסק ביחסה הסבוך של החברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע–עשרה אל מעשה הכתיבה, החל בהימנעות מהוראת הכתיבה במערכת החינוך המסורתית וכלה בלבטי הכתיבה של סופרים עברים בני התקופה.
מדיניות הוראת הקריאה ללא כתיבה שנהגה במערכת החינוך המסורתית שיקפה את חרדותיה של חברה מאוימת מפני המודרניזציה ואת חששותיה מן הכתב, הכתיבה, הכותבים והפרסום בדפוס. הלחצים שהופעלו לריסון הכתיבה ולשימור עקרון עדיפות הדיבור על הכתב הפילו את חִתתם על תלמידי ישיבה מתמשכלים שהעזו ליטול קולמוס ו”לחטוא בכתיבה”. כמה מן העילויים שבכותבים אלה נודעו לימים כגדולי סופריה של הספרות העברית החדשה. נסיבות אלה מגלות טפח משורשיו של הצירוף “לחטוא בכתיבה”, הרומז ל”חטא” מורכב ותלוי הֶקשר שנצבע בַּגוונים שנותנת בו החברה ומשקף את ערכיה, משאלותיה, פחדיה ואיסוריה.
הספר דן בחלקם של הכתיבה ו”חטאיה” בתהליכי החילון והמודרניזציה ומגלה בהם פנים שלא נחשפו עד כה. סופרי תקופת ההשכלה העתיקו את הבכורה מן הדיבור אל הכתיבה וחוללו תמורה עמוקה בתרבות ובחברה היהודית בת זמנם. יציאתם אל “מחוץ לשיטה” בהבניית האינדיבידואל היהודי כ”סובייקט נאור” שהכתיבה ממלאת תפקיד מרכזי בכינון זהותו הייתה אחד ממנועיו של המהלך המהפכני, שאותותיו ניכרו בתחומים מרכזיים של התרבות היהודית: בתפיסת הלשון, הטקסט והפרשנות, בתפיסת הקריאה, בהגדרת הידע, ארגונו ודרכי מסירתו, בדרכי ההוכחה וההוראה, בתפיסת החשיבה הביקורתית, במעמדו של הטקסט הקנוני ובמעמדה של התבונה כמקור הסמכות והידע.
איריס פרוש היא פרופסור (אמריטה) במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים בספרות ובביקורת הספרות בתקופת ההשכלה והתחייה ובהקשרים התרבותיים, החברתיים והאידאולוגיים של ספרות זו. ספרה קנון ספרותי ואידאולוגיה לאומית ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק ואוניברסיטת בןֿגוריון בנגב, תשנ”ב. ספרה נשים קוראות: יתרונה של שוליות ראה אור בהוצאת עם עובד, תשס”א, וזכה בפרס זלמן שזר לשנה זו.
מחקר האוריינות בין חקר הקריאה לחקר הכתיבה 21
אוריינות, כתיבה וספרות יפה בתקופת ההשכלה והתחייה 25
עדיפות הדיבור על הכתב כצופן תרבותי 28
דיבור וכתב: מאפלטון עד דרידה 31
“לימודי האוריינות החדשים”, המודל האוטונומי והמודל האידיאולוגי 37
“לימודי האוריינות החדשים” והמקרה של החברה היהודית 46
סיפורי חיים, סיפורי קריאה ומשמעות האוריינות:
כותבים וכתיבה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשעֿעשרה 49
מעמד הכתיבה, הוראתה ושימושיה 55
חקר האוריינות היהודית ומיתוס האוריינות האוניברסלית 60
בין חקר הקריאה לחקר הכתיבה 64
מעמד הכתיבה ודיוקנם של לומדיה ומלמדיה 66
בחדר ומחוצה לו: משמעות הכתיבה ודימוייה 75
הכתיבה ודימוייה המגדריים 80
דרכי ההוראה בחדר וחקר האוריינות היהודית:
בין פונקציונליזם לאפולוגטיקה 88
אתנוגרפיה של קריאה ללא כתיבה בחברה החסידית 103
איֿידיעת הכתיבה והכריזמה האוראלית 110
בין הצדיק לסופרו: ההילה האוראלית ומנגנוני הפיקוח על הידע 117
הדיבור, הספרים וחטא הכתיבה 127
כתיבה, גאווה ומגדר: סיפורי חיים 139
מדיניות ההדפסה ותוצאותיה הפרדוקסליות 143
הדפסה והשכלה 146
זיכרון וידיעה, שיטות הלימוד והדומיננטה האוראלית 155
מלחמתה של תורה: פומביות, דיאלוג, דיאלקטיקה 162
לימוד, קריאה ומה שביניהם: מאוריינות דתית לקריאת ספרות מודרנית 165
מדרג החשד וגבולות הלגיטימיות: פרקטיקות הכתיבה בחוגי הלומדים 171
“דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב”:
היבטים כמוֿהלכתיים של עכבות הכתיבה 184
דיבור וכתב בחברה המסורתית: סיכום ביניים 190
מדרג הקורפוסים והריבוד המעמדי והמגדרי 198
המקרא והאגדה: מורשת נחלת האם 201
“המקרא – אמי, ואבי – התלמוד”:
התשוקה אל המיתוס והזהות המגדרית 206
התשוקה אל נחלת האם והלגיטימציה המסויגת שניתנה לה 212
“זה הוא דקדוק ואין לומדים דקדוק” 223
בערות מכוונת 228
צידוקיה הגלויים וגורמיה הסמויים של הבערות המכוונת 239
“ומנעו בניכם מן ההגיון” ומעמדה של הספרות העברית החדשה 244
“הדקדוק היה בעוכרי המשכילים” 254
מי הוא “בעל הלשון”? 259
בסבך הפרדוקסים של הטהרנות המקראית 261
טקסי מעבר וטקס המעבר המשכילי 266
הכתיבה ביידיש והפמיניזציה של הכתיבה 270
דעת וארוס: נרטיב של התבגרות 274
“מים גנובים ימתקו”: סיפור ההתבגרות כסיפור של קריאה 280
הלשון העברית וטקס ה”המרה” המשכילי הגברי 283
ההשתלבות בחברת המשכילים:
מדומיננטה אוראלית לדומיננטה של כתיבה 302
כתיבה, לשון, מגדר ולאום 307
חטאי לימוד הכתיבה 312
איֿהמוגדרות הז’אנרית ואִתגור הגבולות בין קודש לחול 316
על קו התפר: הסגנון השיבוצי
והמעבר מדומיננטה אוראלית לדומיננטה של כתיבה 322
חטאי הכתיבה והזהות החצויה 326
חטא הגאווה והכתיבה הווידויית 337
חטאות נעורים: בין היבריס לארוס 340
הכתיבה כמוקד של קונפליקט עם האב 349
הכתיבה וכינון הסובייקט 359
הכתיבה כטרנסגרסיה והתמורה בתרבות הספר 366
בין “דיבור שבעל פה” ל”דיבור שבכתב”: בימים ההם לש”י אברמוביץ 378
המשאלה הנכזבת להרמוניה:
“אגדת הסופר” לש”י עגנון ו”לילית” לדוד פרישמן 400
לא לשם שמים: “בלתי לה’ לבדו” לש”י לעגנון 419
מעמד הכתיבה בין מסורת למודרנה 425
מפתחות
מפתח העניינים 457
מפתח השמות 469
⊗ המבצע מתייחס לכל הספרים באתר של כרמל, חוץ מהספרים שאזלו
⊗ לפרטים נוספים - לחצו כאן:
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.