ראשי » סיפורת » החאג’ והמהנדס – בצל הצפצפה

מבצע!

החאג’ והמהנדס – בצל הצפצפה

₪89   71.20 62.30
Name Range Discount
מבצע חגים 2019 1 - 1 12.5 %
מבצע חגים 2019 2 - 2 25 %
מבצע חגים 2019 3 - 10 37.5 %

גב הספר

גב הספר

הספר מגולל מערכת יחסים לבבית ומרתקת בין ליאו-יהודה גרין, ‘המהנדס’, ישראלי בשנות השישים לחייו, ובין חאג’ ואליד אבו-סעיד, פלסטיני קשיש, עגלון ונהג בעבר, החי בבית בנו במזרח ירושלים. הישראלי והפלסטיני גרים בירושלים מאוחדת ומופרדת, הנושאת שני שמות: ירושלים ואל-קודס. במהלך השיחות ביניהם, הנערכות על ספסל בצלו של עץ הצפצפה, נחשפים קורות המשפחות שלהם.

יחסי הידידות שבין החאג’ הערבי הקשיש לטכנאי הרדיו היהודי עוברים משברים עקב הפיגועים, הרס הבתים, המחסומים שבדרכים והעוצר המוטל על הערים הפלסטיניות. אבו-סעיד הוא עגלון ונהג חכם, משעשע, אוהב חיים, עממי ושובה לב. יהודה גרין הוא אדם מאופק, ניצול שואה, החש רגש אשמה מפני שהוא ניצל ואמו נספתה. כל אחד מהם מסוגל לראות ולחוש גם את הכאב של הזולת.

מחצית מן העלילה מתרחשת בירושלים ובכפרים הערביים שנחרבו במלחמת השחרור של היהודים, הקרויה בפי הערבים ‘א-נכבה’ – האסון. המחצית השנייה מתרחשת בשתי ערים בגרמניה: ויטנברג, עירו של מרטין לותר בה נולד ליאו גרין, וליבֶּק, עירו של תומס מאן בה עובד וחי בנו הצעיר של חאג’ ואליד, רפיק.

החאג’ והמהנדס הוא רומן הרפתקאות סוחף, ובו הקורא חווה עלייה לרגל למכה, פיגוע בשוק בירושלים, לבטים של צעירים ישראלים וערבים המחפשים את זהותם ומסרבים להשלים עם הכיבוש וההרס, והיחסים המורכבים בין יהודה לבין אשתו הצברית תמי. כמו-כן חושף הסיפור את עברן של שתי נשים גרמניות ופותר את החידה: למה יושב החאג’ בפתח החניון?
הרומן מאוכלס בדמויות של נשים יהודיות, ערביות וגרמניות בעלות יצרים עזים, ודמויות גברים המתמודדים עם זהותם, כבני הארץ או כמהגרים.

הסיפור נמסר דרך תודעת הגיבורים, מפי מספר המייצג סופר המודע לחלק ממגבלותיו.

שמואל תומס הופרט נולד בצ’כיה בשנת 1936. בתקופת-השואה הסתתר בכפר פולני, והיה עצור בבית סוהר, בגטו ז’שוב ובמחנה הריכוז ברגן-בלזן. אמו והוא ניצלו בזכות סרטיפיקטים ששלח להם אביו, שהיה בפלסטינה. הופרט עלה לארץ-ישראל בשנת 1945. לאחר השירות הצבאי למד ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכתב עבודת דוקטור בנושא גלות וגאולה בשירות של אורי צבי גרינברג. עבד כמה שנים כמורה ושלושים ושש שנים כעורך וכמנהל המדור לספרות של ‘קול-ישראל’. מאז יציאתו לפנסיה מתמסר לכתיבה ולמחקר ספרותי. פרסם חמישה ספרים לילדים ולנוער, הרומן יהודים יפים (1986) ושני קובצי-סיפורים: האם ראיתי את אנה פרנק? (1997. הספר תורגם לגרמנית) וסבא מרחף כאנפה (2000). ספר זה זיכה אותו בפרס קצטניק. כתב תסכיתי רדיו ומאמרים ספרותיים. תרגם מגרמנית לעברית את ספרה התיעודי של אמו, הילדה הופרט, יד-ביד עם תומי (הספר נדפס בעשרים מהדורות, בשש שפות) ואת הרומן שלה דוקטור ורוניקה (הספר נדפס בעברית, בהולנדית ובפולנית). יצירותיו תורגמו לכמה שפות.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “החאג’ והמהנדס – בצל הצפצפה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *