ראשי » סיפורת » הבט הביתה, מלאך

הבט הביתה, מלאך



Look Homeward, Angel / Thomas Clayton Wolfe

,

תרגום: עודד פלד

מס' עמודים: 559 / תאריך יציאה: 2016

דאנאקוד: 249-50412 / מסת"ב: 978-965-540-637-5

נקה

  • מודפס
    ₪119.00 ₪95.20

  • דיגיטלי
    ₪35.00

תיאור

תיאור

גורל המזַמן את האנגלים אל ההולנדים הוא מוזר דיו; אבל גורל המוליך מאֶפּסוֹם אל תוך פנסילבניה, ומשם אל הגבעות המכתרות את אַלטַמונט לעבר קריאתו הגאה של התרנגול הכתוםֿאדמדם, וחיוך האבן הרפה של מלאך, יש בו קורטוב מאותו נס אפֵל של מקרה המחולל קסם חדש בעולם מאובק.

כל אחד ואחד מאתנו הוא הסך הכול שאותו לא מנה: הפחֵת אותנו שוב לכדי עירום וליל, ותראה בכְרֵתים לפני ארבעת אלפים שנה את ראשית האהבה שהסתיימה אתמול בטקסס.

גב הספר

גב הספר

הבט הביתה, מלאך, הראשון בסדרת הרומנים האוטוביוגרפיים של תומאס וולף, חולל סנסציה מיד עם צאתו לאור ב־1929. זהו אחד מסיפורי החניכה הסוחפים בתולדות הספרות האמריקנית; אנו מתוודעים בו ליוג’ין גאנט, בן דמותו של המחבר, מלידתו בעיירה אלטמונט (השם שבו כינה וולף את עיירת הולדתו, אשוויל שבצפון קרוליינה) ועד צאתו לאוניברסיטת הרווארד בגיל תשע עשרה – החל משביבי הרשמים המתדפקים על תודעתו המְנֵצׇה של תינוק בעריסתו, ועד יקיצתו הסחרחרה של הנער לעולם שתאווה גסה ועדנה שוברת־לב משמשות בו בעירבוביה. שוב ושוב מבקש גיבור הרומן להבקיע את ההרים הסוגרים על העיירה ולצאת לחופשי, ופעם אחר פעם הוא נמשך בחבלי כֶּשֶף אל משפחתו למודת־האסונות, שיֵצר החיים הלא־מאולף של בניה מוסיף לעשות בה שמות. יוג’ין מתיש את עצמו בנדודים ואהבות, משיב את נפשו בַּיופי וחובש את פצעיו באגדות. הוא־עצמו נבצר מתודעתו כחידה; אבל בחיפושיו אחר הסוד הנצור בתוכו נעשה יוג’ין בלי משׂים למשורר של עיירות מתעוררות ותקוות לוהטות, פרידות חטופות ותחנות שוממות, מסילות ברזל ומזנוני דרכים ומדרונות מיוערים והבזקי שמים. בעודו סובב כה וכה כרוח הרפאים של עצמו מגלם יוג’ין בצעדיו המחישים את האדמה המשתרעת תחתיו, והרומן הופך לנגד עינינו לפרֶסקו עצום־ממדים, שצבעיה של אמריקה עוד מתייבשים עליו.

הוצאת כרמל ממשיכה במפעל של תרגום וולף: הבט הביתה, מלאך, בתרגומו המסעיר של עודד פלד, מצטרף לרומן לא תוכל לחזור הביתה, שראה אור ב־2015.

מתוך הספר

מתוך הספר

גורל המזַמן את האנגלים אל ההולנדים הוא מוזר דיו; אבל גורל המוליך מאֶפּסוֹם אל תוך פנסילבניה, ומשם אל הגבעות המכתרות את אַלטַמונט לעבר קריאתו הגאה של התרנגול הכתוםֿאדמדם, וחיוך האבן הרפה של מלאך, יש בו קורטוב מאותו נס אפֵל של מקרה המחולל קסם חדש בעולם מאובק.

כל אחד ואחד מאתנו הוא הסך הכול שאותו לא מנה: הפחֵת אותנו שוב לכדי עירום וליל, ותראה בכְרֵתים לפני ארבעת אלפים שנה את ראשית האהבה שהסתיימה אתמול בטקסס.

זרע האבדון שלנו ילבלב במדבר, סם המרפא שלנו צומח ליד סלע הר, ואת חיינו רודפת פרוצה מג’ורג’יה, מפני שכייס לונדוני אחד לא עלה לגרדום. כל רגע הוא תולדה של ארבעים אלף שנה. כמו זבובים, היָמים מכניעיֿהדקוֹת מזמזמים במעופם הביתה אל המוות, וכל רגע הוא צוהר אל הזמן כולו.

זהו רגע:

אנגלי בשם גילבֶּרט גונט, שֵם ששינה מאוחר יותר לגאנט (כנראה ויתור לפונטיקה היֶנקית), שהגיע לבולטימור מבריסטול בֿ1837 בספינת מפרשים, הניח עד מהרה לרווחי מסבאה שרכש להתגלגל אל ביתֿהבליעה הגרגרני שלו. הוא נד מערבה לתוך פנסילבניה, מתפרנס תוך סיכון ובדוחק על ידי הצבת תרנגוליֿקרב בתחרויות נגד אלופי חצרותֿמשק, נמלט לעתים קרובות לאחר בילוי לילה בכלא כפרי בעוד אלופו נופל חלל בשדה המערכה, בלא צלצול מטבע בכיסו, ולעתים כשטביעת פרקיֿאצבעותיו הגדולים של איכר על פרצופו הפוחח. אבל הוא תמיד נמלט, וכשהתערב לבסוף בהולנדים בתקופת הקציר, ריגש אותו שֶפע אדמתם עד כדי כך שהטיל שם עוגן. תוך שנה נשא לאשה אלמנה חסונה צעירה, בעלת חווה מטופחת, שככל ההולנדים האחרים הוקסמה מרושם מסעותיו ומגדלוּת דיבורו, בייחוד כאשר שיחק את הַמלֶט בסגנונו של אֶדמוּנד קִין הגדול. כולם אמרו שהיה עליו להיות שחקן.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הבט הביתה, מלאך”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *