ראשי » הגות ועיון » סבתא לא ידעה קרוא וכתוב; על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על…

סבתא לא ידעה קרוא וכתוב; על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות



Grandmother did not Know to Read and Write

עריכה: בני מזרחי

מס' עמודים: 828 / תאריך יציאה: ספטמבר 2018

דאנאקוד: 249-50587 / מסת"ב: 978-965-540-818-8

₪139.00   111.20

גב הספר

גב הספר

הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן. הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה.

הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו ‘כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון’, נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל (‘והוא ימשול בך’) ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה.

 

רחל אליאור היא פרופסור אמריטה למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם ג’ון וגולדה כהן בחוג למחשבת ישראל. פרופ’ אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג’ בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ”ו ירושלים, על “היותה ממכוננות הפמיניזם הישראלי, על תרומתה לקידום צדק חברתי ופעילותה למען השלום”.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

א.    קהילת זיכרון  9

ב.   החינוך הקהילתי בעולם המסורתי  51

ג.    נישואין בסדר הפטריארכלי  91

ד.    פטריארכיה והשכלה  101

ה.    בלעדיוּת סמכות הדעת  108

ו.    על זכות לימוד הקריאה ועל השוויון  131

ז.    על הקשר בין בּוּרוּת ושעבוד – פניה השונות של החירות  159

ח.    “והוא ימשול בך”  176

ט.    המיתוס כמכונן ויוצר תודעה  208

י.     החוק היהודי והשונוּת המגדרית  255

יא.   חטא חוה ועונש בנותיה – “ברוחה המשילך להתהלך ברצונכה”  263

יב.   האשה כ’אחר’ – מלילית המאיימת בַמיתוס
למכשפה הנשרפת על המוקד במציאות  308

יג.   הסֵדר הפטריארכלי: “משועבדות אתן לבעליכן”  370

יד.  חובות האשה לבעלה וזכותו להכותה “כיוון שהיא ברשותו”  391

טו.  מעמד – המקום אשר בו אסור לָך לעמוד  417

טז.  המחיקה מן הזיכרון  424

יז.   בלעדיוּת סמכות הדעת והשליטה באוריינות במאה ה־19 ובמאה ה־20  458

יח.   ראשית המהפכה: מחשבות חדשות על יחסי גברים ונשים  511

יט.   ראשית הפמיניזם היהודי לצד הפמיניזם בעולם החילוני  530

כ.    שוויון זכויות לנשים  553

כא.  ראשית ההשכלה לנשים  570

כב.  היסטוריה – התבוננות על העבר ועל ההווה  597

כג.  עדויות על נשים יוצרות ועל יצירת נשים בספרייה היהודית  624

כד.  נשים ומוות בעת העתיקה ובשלהי העת העתיקה  629

כה.  נשים באלף הראשון  663

כו.  נשים במחצית הראשונה של האלף השני במזרח ובמערב  666

כז.   נשים מעתיקות, נשים מדפיסות ונשים מלומדות  687

כח.  נשים בראשית העת החדשה  706

כט.  נשים כותבות במאות ה־17 וה־18 בעולם האשכנזי דובר היידיש  711

ל.    נשים יהודיות בעולם האסלאם במאה ה־18 ובמאה ה־19  722

לא.  נשים במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20:
ראשית המאבק על העצמאות והשוויון  727

לב.  “לברוא עולם חדש”  740

לג.  על היסטוריה, ספרות ומגדר  771

חתימה  783

שלמי תודה  788

מפתח שמות אנשים, ספרים, מקומות ומושגים  790

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “סבתא לא ידעה קרוא וכתוב; על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *