ראשי » סיפורת » גבעת הקיץ

גבעת הקיץ

תרגום: עודד וולקשטיין / עריכה: מרב מילר

מס' עמודים: 201 / תאריך יציאה: 2018

דאנאקוד: 249-50544 / מסת"ב: 978-965-540-763-1

₪79   63.20

גב הספר

גב הספר

הנץ אינו עושה דבר, ראשו אינו זע, עיניו דולקות בעיוורון. הוא הר געש, נחנק בבערתה של אלימות כבושה. הנקר הירוק עף חזרה אל האשור, צונח באחת בראותו את הנץ ונוחת סמוך לרגלי הגזע. הנץ מביט מטה, הנקר בוהה מעלה. שתי הצדודיות הפרהיסטוריות ניחנו בדוממוּת הטמירה של נשק מחכה לשעתו. לאט שוקעת השמש מתחת לעצים והצללים קמים על האשור המת. הנקר מאפיל, אך הנץ עודו זוהר. לפתע הנקר איננו. הנץ יורד בנבכי צל. האדם לבדו נשאר.

 

 

הופעתו בתרגום לעברית של הבז, ספרו הראשון של ג’. א. בייקר, לוותה בהתרגשות נדירה. קשה היה לדמיין תיאור טבע שיתעלה על שיאי הבז. והנה, גבעת הקיץ, ספרו השני של בייקר, שפורסם שנתיים אחרי הבז, הוא תיאור שכזה.

 

ואולם ההבדל העיקרי בין שני הספרים הוא שבגבעת הקיץ אין גיבור ראשי. בייקר שב אל המרחבים הפתוחים של מזרח אנגליה, אך את המעקב של הבז אחרי עוף דורס אחד מחליפה התבוננות השואפת לראות הכול, ולכן בתיאור יש אינספור גיבורים ראשיים: נקר, נץ, עצי אשוח, קוקייה, לילית שלג, שיחי פטל, סנאים, ועוד ועוד. הקריאה בספר דומה להליכה מסעירה בתוך ציור נוף חי, עשיר עד אין קץ, ובו צמחים וחיות, אור וגשם, דממה וקולות.

מתוך הספר

מתוך הספר

הגבעה משתפלת תלולות מטה מבעד לערפילי היער הירוקים, הינומה מהססת של אביב. האוויר שמעל נדמה כמנמיך לאיטו. משעול מהבהב וחומק בין מטעי אשוח עבותים, עצים אפלים וממאנים המקדירים שורות-שורות, היכן שצפצפות מפיקות זוהר קלוש. עלי הצפצפה הצהובים כעין הנחושת עוד לא היתלתלו. מתחת לאפרוריתם המוֹכית של ענני הבוקר המוקדם, הם זורחים במקור לא-אכזב של אור שמש. הם כבר גדולים מספיק כדי לרפרף עמומות ברוח העולה, נדים על גבעוליהם המשוטחים כמו פרפרים בגון הארד.

השביל שוקע ביערות של אלונים נעווי-ענף ועצי ליבנֶה דקים וכסופים. אורם של העלים מגשש ירוּקוֹת. קוקייה קוראת ממצולות החום. כתם חוּם בהמשך השביל הופך לאוזנן מת. המוות הטרי משווה לו מראה מסתורי וסודי, משל היה גולם שהושלך. הכנפיים העדינות, הנגולות כגווילים מידיו הקרומות, התקמטו וכמשו כנייר שנשרף. האוזניים הארוכות, רכות הפלומה, עודן זקורות ומקשיבות, אך הפנים הקטנות לוקות בטשטוש משונה, חסרות וקהויות, ריקות בין עלים שנשרו. בידי האוזנן חסר משקל, שברירי יותר מציפור, פחוּת מעכבר. הוא מקוטע ועקור כדבר-מה שנסחף במורדות הזמן מדרך חיים נשכחת.

סקירה של "גבעת הקיץ" במוסף "ספרים", הארץ

סקירה של "גבעת הקיץ" במוסף "ספרים", הארץ

גבעת הקיץ – הארץ

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “גבעת הקיץ”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *