ראשי » סיפורת » גן בעדן

גן בעדן

תאריך יציאה: ספט-15

דאנאקוד: 249-50320 / מסת"ב: 978-965-540-526-2

נקה

  • מודפס
    ₪69.00 ₪55.20

  • דיגיטלי
    ₪29.00

גב הספר

גב הספר

“מי ברא את הגיהינום, שאל פיודור. מפני שעל נטיעת גן העדן דווח במפורש, גם פורטו המיקום, העצים ושיטת ההשקיה. מסתבר שמעשה האל, בעוד הגיהינום הוא פועל ידינו”.

מאבק רבים מול יחיד, שהוא תערובת של יומרות ויצרים, וכתמיד אין בו מנצח אמתי, רק לזמן זכות הלגלוג האחרון.

מתוך הביקורת על ספרו הקודם, העשירי למניין, אל מקום שהנחלים הולכים:

“…הספר מחלץ את העבר מתחום הסיסמאות, והוא עושה זאת בנימה מלנכולית, בהעדר מוחלט של חגיגיות, וכמו מתכנס לתחומה של מודעת אבל. הנוסטלגיה אינה משען רך, אלא תחושת החמצה מרירה”.

עמרי הרצוג, ספרים “הארץ”

מתוך הפרק הראשון

מתוך הפרק הראשון

בלילה הוחרדנו מרעש טרקטורים, דוהרים הלוך ושוב, גם צופרים זה לזה לפנות דרך, ובבוקר נראה קטע הרחוב כלאחר פלישת אספסוף פראי אדם. מזבלה. שקיות אשפה שפוכות על המדרכה, גם על הכביש, אבל נערמו צברים צברים בחצר פיודור. אדון קונפורטי העיד שאיש לא יצא משם החוצה, לא נפתח חלון, לכן לא יצליחו לנקוב בשמות. אבל גם אילו זיהו פנים, לא היו מעזים להזעיק משטרה. כשיצאתי אל המכונית בדרכי למשרד התקרבתי לבחון את גודל הזוועה. יש דרכיי מאבק פחות מלוכלכות, רטן קונפורטי, כי הרי פוגע גם בנו השכנים. לבטא שאת נפש.

ולמה לא הסברת להם.

גבר מגודל שפתאום כאילו החליף צורה, בזכות הכרס הענקית שהשיל מעליו בגילו המתקדם. גם תפיחות הלחיים שעתה תלויות בצידי פניו כבלונים מרוקנים. סיפרו שקיצר את קיבתו בניתוח, והוסיפו, שעל פי דרישת אישתו, מה שעורר, מלבד תמיהה, גם לא מעט לגלוג. מראה הגוף לא נמנה אצלנו על הנושאים המטרידים, ובוודאי לא של אלה הקשישים. עכשיו אחז במגרפה וניסה לגרור מקצת מהזבל שפלש גם לחזית ביתו, וזו ננעצה בקרעי הפלסטיק, ובמקום לרכז, פיזרה. מהומה שספק אם תועיל, הערתי, אבל הוא המשיך במאמציו כאילו חרש. רק כשנפניתי ללכת שמעתיו קורא אחרי בעניין הצוואה. היית צריך להשמיד אותה ואז אולי.

הנה לך.

לא נמנינו על ותיקי המקום, מה שמכונה, המייסדים. חיצוניות הכפר היא שהיוותה עבורנו פיתיון, מלכודת למבקשי שלווה כמותנו. נראה כטובל בגווני ירוק שופעים, מתערבבים באודם עונתי של פריחת צאלונים. רק לאחר זמן הסתבר שקליפה מאחזת עיניים, כיסוי המסתיר שפע סרפדים שלא יהססו להטעים את מגעם הצורב. נדחקו הצידה המדנים והמריבות רק כשהתייצבו מול חצר פיודור.

לדעתה המסתייגת של מרי, דרכי פעולה צורמות, בלתי ראויות לחברה תרבותית. חלילה שתתפרש כמנסה לגונן על אלה שם. לא צחים כשלג, ובפירוש לא מעוררי חיבה. בייחוד זו האישה העבה, שעל פי הלחשושים, קוטלת את בני ביתה בשיטתיות זהירה. מרי גיחכה, מצטטת את פיטפוטי הזקנות במרפאה, לועסות זו באוזני זו כאילו ראו בעיניהן. ובשאלה אם זכורה לי העוגה שהביאה כשהגענו. בכל זאת לא מצליחה לרדת לשורשי השנאה. דומה שמעור אחד, כל קשישי הכפר, ילידי פינות קרפטיות המובדלות בקווי גבול שרק על גבי מפות, לא במראות הנוף ובטעם תבשילי המטבח. כמותם גם אלה המנודים בחצר המוקצית, אותו חומר ממש.

לא להבין, שחה מרי, מושכת בכתפה.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “גן בעדן”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *