פרולוג

   במרחק חמישים קילומטר מברלין בארמון קטן שקנה ושיפץ, מבלה וַלְטֶר רַתֶנַאוּ את סופי השבוע. שכנו, הקנצלר הפרוסי, תֶאובַלְד פוֹן בַּתמןֿהוֹלְווֶג, מבקר אצלו שם לעתים. הם יושבים על כורסאות מרווחות, מנורה חבויה תחת אהיל רחב צובעת בצהוב את הסלון שמרוהט באיפוק אלגנטי. השניים משוחחים בערנות בעת שמשרתת צעירה מוזגת תה לספלים דקים. בחורף, כשהשלג מכסה את אדני החלונות, הם נפגשים לעתים רחוקות. באותו החדר, על אותן כורסאות. המשרתת מגישה שיכר כהה והאח המבוערת מגיבה לצלילי קרנות היער אשר מבשרות את הפתיחה לסימפוניה הרביעית של ברוקנר. הם מאזינים.בקיץ הם יוצאים אל הגן ופוסעים בשביליו עד שולי היער.קרן שמש מנתרת בין העלים, מטילה על חליפותיהם הגזורות היטב כתמי אור. מקלות ההליכה המהודרים שלהם ננעצים באדמה הלחה.על מה הם משוחחים? והאם דבריו של רַתֶנאוּ מוטמעים היטב בתודעתו של האציל הפרוסי, שחרף הידידות אינו יכול להתעלם מכך שרעו הנו יהודי אשר מסרב בעקביות להמיר את דתו? האם פון בֶּתְמַןֿהוֹלְווֶג יורד לסוף דבריו כאשר הוא מזכיר את הפער הנשמר בין גרמנים יהודים לגרמנים נוצרים, כמו אצל נאהבים, השומרים על ייחודו של כל צד בתוך גבולות המחויבות ההדדית? וכשהוא מדבר על ניכור ואהבה בחיבור המורכב בין גרמנים נוצרים לגרמנים יהודים, האם מקשה הקנצלר הפרוסי ושואל אם אכן מתקיימים יחסי קרבה כאלה, האם אין אלה היהודים אשר מקפידים על הריחוק? וּוַלטר הצעיר, האם הוא מהרהר לרגע ומסביר שהריחוק שהגרמנים הנוצרים מגלים כלפי הגרמנים היהודים שקול כנגד הקרבה שאלה האחרונים מתעקשים להביע. ולאחר הדברים הנרגשים הללו, האם משתררת ביניהם שתיקה? האם הם משנים את תנוחת הישיבה על הכורסאות הנוחות או עומדים מלכת. אפשר שמי מהם שולף סיגריה מתוך קופסת כסף שטוחה ושם אותה בפיו? האם האציל הפרוסי תוהה בינו לבינו כיצד משכיל וַלטר רַתֶנַאוּ לשמור על מעמדו בעילית הכלכלית והאינטלקטואלית של הרייך הקיסרי.