ראשי » סיפורת » אל מקום שהנחלים הולכים

אל מקום שהנחלים הולכים

תאריך יציאה: מרץ-14

דאנאקוד: 249-50219

₪74   59.20

גב הספר

גב הספר

“איש זר יוצא מרכבו ליד בית אדום רעפים. הוא סוקר את מראה החצר בתנועות ראש איטיות, סבלניות. עיניו נעצרות על צמח זה ואחר. ליד הגדר שיחי לנטאנה הנאבקים על האור עם אוג חסר רחמים ובוגנוויליה שתלטנית. עץ פלפלון מתייבש בשולי מדשאה, שבוודאי אף היא ראתה ימים טובים יותר. ליד הקיר דולף ברז. האיש אומר לעצמו, קוקויו, זן דפוק, והעץ גוסס אולי מזקנה. נראה כאילו מתלבט לרגע אם לחזור למכונית ולהסתלק. אחר כך מתעשת וצועד אל הכניסה. כיוון שכבר טרח והגיע עד לכאן, ישלים את הביקור.

הדלת נפתחת בטרם הספיק להושיט יד לפעמון. אישה דקה מופיעה מולו ובחיוך מזמינה פנימה. מסבירה שראתה מחלון המטבח מכונית עוצרת ומיד זיהתה, עקבה אחרי ניסיונותיו להתחבר לנוף. הוא אומר שלא היה צורך להתאמץ, הכיר אישית כל עץ ושיח. אפילו את אלה החד שנתיים. גם אתה לא השתנית, רק אולי צבע הבלונד בשיער. צחוק, מפני שאפור לגמרי, המעט שעוד נשאר. סתם לצון באנאלי.

גבר ואישה קשישים עומדים ומביטים זה בפני זו.”

“סיפורי עוזי גדור מעוררים עניין מיוחד במרקמם הלשוני האחר ובהכרעותיו התחביריות, היוצרים “סגנון” מרתק ומסקרן, שהוא מצד אחד מסמן את לשונו של העולה החדש, ומצד אחר חושף דרגת סטיליזאציה גבוהה בסביבה הלשונית של עולם מהגרים המיטלטל בין הכאן לשם.”

מנימוקי ועדת פרס “הארץ” 1993

“…. סוג של עברית חלופית ומפתיעה, הבאה מפי הדמויות עצמן וגובלת בזרם תודעה, או בקטעי –שיח מלאי יצרים בהתהוותם ההיולית.”

גבריאל מוקד

“סיפורי עוזי גדור חזקים וקשים ונוגעים ללב ומפעימים מצד שימוש מיוחד מאוד שנעשה בהם בלשון”

עליזה ציגלר, פרוזה

מתוך הספר

מתוך הספר

בוקר

מאז הזקין אדון מירון, זו דרכו: להקיץ בטרם שחר, ובעודו מותח איברים בצינה הלוטפנית, להתענג על שלוות הבוקר. מסתבר (יטען באוזני האישה שלצדו), שדווקא לעת בלותו, ממתינים לאדם מבחר מנעמים מאותם ששימר הבורא ליראיו לעתיד לבוא, למנות ביניהם את רפיון הבשר וערבוביית הזיכרונות, טובלים ברוטב ייני של רוגע, ושעות אלה אף הן. כה דמומות עד שיכול אדם להאזין בהן לתנועתו המתנגנת של היקום, חרישית וזכה ומתמדת. זו דרך האל לתגמל את אוהביו, מוזג לכוסותיהם בנדיבות שפע זמן, טובעני ורך כשמיכת פוך.

אלוהים הוא הזמן (הוא שב ומבאר לה), לכן כטפטוף משולי אדרתו. מה פלא שדי לבני גילם בארבע חמש שעות שינה, ומתעוררים אל יחידותם בעוד העולם שרוי בחשֵכה. לבד הוא שם ההוויה, ממש כערירותו של בורא עולם.

אחר הוא מזדקף, תוחב כפות רגליו בנעלי הבית המהוהים ויוצא, תקיף והחלטי, לאסוף את עיתון הבוקר שהוטל ביד אמונה ממכונית חולפת. הנה הוא, זרוק על השביל, לכן לְנַעֵר מהחול, ולשאתו אל חמימות שמיכת החורף, שם יפתח בדפדוף על פי סדר קבוע. תחילה הצצה מרפרפת בעמוד השער: עוד הרעה במצב ראש הממשלה, גיבור מלחמות ישראל, המוטל אין אונים על מיטת חוליו (מתי יבוא לכך סוף), או הכרזתו הקנטרנית של הנשיא האירני המתעקש להמשיך בפיתוח פצצותיו המאיימות (אין ספק, טיפוס נקלה, ממש ראש משפחת פשע, וצריכים היו מזמן לטפטף רעל למזונו). לפעמים זעקה בוהקת באדום לרוחב הגיליון על הרוגים ופצועים בפעולה ביטחונית בקסבה של שכם, ומתחת לה תזכורת לקראת משחקה של הנבחרת הלאומית עם איזו מעצמת כדורגל אירופית (צירוף מקומם).

חצי דקה לכותרות שדי והותר.

אחר כך תור העמוד האחורי: ארגון אל קאעידה נגד אנג’לינה ובראד המצלמים סרט על העיתונאי היהודי דניאל פרל (ההוא שחיות אדם שיספו את גרונו מול המצלמות בפקיסטאן, הוא מזכיר לאשתו שכבר שקעה בספרה). עכשיו ידפדף מן הסוף אל ההתחלה, תוך רפרוף בידיעות הקטנות (פורץ בן שבעים שנלכד בחוף אולגה, אב ששבר את רגלי תינוקו בן החודשיים, וילדה פרואנית בת שמונה הנמצאת בשלבי היריון מתקדמים. הנה ידיעה על גופת אישה צעירה שנתגלתה על מדרכת הרחוב וטרם זוהתה).

איזה עולם.

סוף סוף מודעות האבל.

תמיד במקומן ובשפע, ובחברתן יבלה שעה ארוכה.

ראשית יבדוק אם באה שעתו של מי ממכריו. בני השבעים הם חבורה נכבדה באוכלוסיית המוספדים. לעתים בשמם המלא המודגש בגדול בלב המסגרת השחורה, בתוספת ביטויי צער ויגון קודר, או הדגשה שנגאלו מייסוריהם. לעתים כניחומים על מות האב, האח, או בן הזוג של פלוני, מנהלנו או עובדנו היקר ובני ביתם, ואז אין חובה לנקוב בפרטי הנפטר, ההופך כמובן לדמות משנית. בכל זאת נאה יותר, גם מכובד (תטען אשתו), כשטורחים לציינו בשמו, ואפילו רק הפרטי. הוכחה שבכל זאת יגעו מעט, התאמצו לברר. הוא מגחך, הרי תפקיד המזכירה, די לה בעיון קצר בטופס שבתיק האישי או חיוג אל בית האבלים להביע צער ובהזדמנות זו.
GetBooks

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “אל מקום שהנחלים הולכים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *