גב הספר

בדרך לבאר שבע

בַּחֲלוֹף

לְיַד שְׂדוֹת חַמָּנִיּוֹת בִּשְׁפֵלַת הַחוֹף,

חוֹלֵם אֶת תְּמוּנַת וָאן גוֹך.

עַל צִיּוּרִים שֶׁלֹּא אוּכַל לְצַיֵּר לְעוֹלָם

גַּם בְּטוֹבֵי הַמִּכְחוֹלִים וְהָעֶפְרוֹנוֹת.

כִּי דַּרְכִּי לְהַמְשִׁיך לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ

חָלָל פָּנוּי

מְחֻפָּשׂ

בִּשְׁבִילִי

בִּשְׁבִיל חָפְשִׁי

לְבָאֵר אוֹתִיּוֹת

וּמִלִּים לְשִׁיר.

דרך הבשמים הוא ספרו השני של שאול וידר, ספרו עושים לזמן מקום יצא אף הוא בהוצאת כרמל (2009).

תוכן העניינים

יסודות

אש 9

מים 10

אוויר 11

אדמה 12

קחי 14

בתום בצורֶת 15

שוק מחנה יהודה 16

סביבון מעופרת יצוקה 17

לחם חסד 18

ילדוּת בשכונת בית וגן בירושלים 19

יום הולדת 21

דרך הבשׂמים 22

שְׂמָחות תחת רְגָזות 23

וריאציה לשיר “הסנֶה” של דב חומסקי 24

המון דברים עונים לי 25

וריאציה ל”מכתב למשורר צעיר” של רילקה 26

שעת החסד 27

כמו בית אמיתי 28

זריחה במצדה 29

חשב שידע את הסיבה 30

עיניים חכמות 31

העגל שלי

ולחשך קרא לילה 35

ריבית 36

קשת בענן 37

וירץ לקראתם 38

ותצחק שרה בקרבה 39

שני צמידים 40

ויביאה יצחק האהלה 41

איש יודע ציד 42

והנה סולם מוצב ארצה 43

באר בשדה 44

וישק יעקב לרחל 45

היטו הרועים ראשיהם מלצפות 46

ויָרָץ עשָׂו לקראתו ויחבקהו 47

ויֵאָבק איש עמו 1 48

ויֵאָבק איש עמו 2 49

ואלה שמות בני ישראל 50

כי תקנה עבד עברי 51

הוא קם לפנות בוקר 52

וַיעמדו מרחוק 53

העֵגל הזה 54

בחוכמה, בתבונה ובדעת 55

משכּן 56

וכל אשה חכמת לב בידיה טוו 57

לא תשנא 58

לב המדבר 59

דגל מחנה יהודה 60

מתוך הספר

אש

מֵעַל אֵשׁ הַמְּדוּרָה

מַחְשָׁבוֹת מְרַחֲפוֹת בְּמַעְגָּל,

קְרֵבוֹת אֵלֶיהָ,

מִתְחַמְּמוֹת מִנַּפְשָׁהּ הַקּוֹפֶצֶת.

נִשְׁמָרוֹת מִלַּחְלֹם לְרֶגַע

וְלִצְנֹחַ אֶל קִרְבָּהּ

מִלָּגַעַת בְּגֶחָלֶיהָ.

מְעִזּוֹת לָחוּשׁ אֶת לְחִישָׁתָם שׂוֹרֶפֶת,

תָּרוֹת אַחַר גֵּץ נוֹצֵץ,

רַק אִם יֹאחֲזוּ בְּשׁוּלָיו

יָעוּפוּ עִמּוֹ לָאֲוִיר הַפָּתוּחַ

אֶל עֵבֶר הַיָּם הַמָּלוּחַ.

מים

הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן

הוּא מַפְתֵּחַ תָּוִים

לְשִׁירִים חֲדָשִׁים

הַנִּכְתָּבִים מִדֵּי חֹרֶף

הַנִּרְטָבִים בִּידֵי מְשׁוֹרְרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת

בְּחִירִים וּבְכִירוֹת

וְגַם

בִּידֵי נְעָרִים וּנְעָרוֹת

שֶׁזֶּה לָהֶם שִׁיר בִּכּוּרִים.

אוּלַי יִהְיֶה אֶחָד וְיָחִיד מִזּוֹ הָעוֹנָה

לְכָל הַשָּׁנָה,

וְאוּלַי הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה כְּפַעֲמוֹן מְצַלְצֵל

בְּכָל בָּרָק וְרַעַם

קֶשֶׁת בְּעָנָן

סִימָן

לִפְתִיחַת הַמַּחְבֶּרֶת,

לְחִדּוּד הָעִפָּרוֹן,

לִטְבִילַת הַנּוֹצָה בַּדְּיוֹ

לְטַפְטֵף מִלִּים רַכּוֹת בְּדַף

צְלִיל מָטָר

הַמִּדַּפֵּק בַּסַּף.

אוויר

מַכָּה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּבִטְנוֹ

בָּאָה כְּחֵץ שָׁלוּחַ,

טָס אֵלָיו לְלֹא רַחֲמִים

מִפֶּה עֲרַל שְׂפָתַיִם.

דַּי בְּקָצֵהוּ

כִּי נָגַע בְּתוֹכוֹ,

סִמֵּן חוֹר כְּנִיסָה

נֶעֱלַם אֶל תּוֹכוֹ,

נִסְפַּג בִּנְשִׁימָתוֹ הַמְּהִירָה.

אֵין לוֹ מְנוּחָה

רַק קוֹל זְעָקָה

בּוֹאוּ חִבְשׁוּ מַחְשְׁבוֹתַי.

תִּפְסוּ אוֹתָן

שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ בְּכֻלִּי

וְיַרְעִילוּ אֶת דָּמִי.

אדמה

ליוני הרש, שליח ‘ישראל היום’ בהאיטי

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּהָאִיטִי.

פַּעַם הָיְתָה מְדִינָה מִמִּשְׂחַק חַי, צוֹמֵחַ, דּוֹמֵם

בְּ”הֵא”

אוֹת הָרוּחַ,

חוּץ מֵהוֹנְדוּרָס.

וְהַיּוֹם

מִתַּאֲרִיך שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בְּיָנוּאָר שְׁנַת אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר

הָפְכָה לְאֶבֶן דֶּרֶך גְּדוֹלָה, שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

הַחַי הָפַך דּוֹמֵם זוֹעֵק,

בֵּין הֲרִיסוֹת בֵּיתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מַחֲסֶה

מֵגֵן

מַבְטִיחַ

וּמַסְתִּיר

נִפְרְמוּ חוּטֵי הַקֶּשֶׁר שֶׁל אַבְנֵי חַדְרוֹ.

נִסְתַּר הַבַּיִת, וְאַחֲרָיו אֱלֹהִים.

רוֹצֶה לְגַלּוֹת בֵּין קִירוֹת קְלוּפֵי סִיד

מִתַּחַת לְמִסְגֶּרֶת תְּמוּנָה מְרֻסֶּקֶת,

נְשִׁימוֹת שֶׁל אַהֲבָה לַחַיִּים.

לָגַעַת בָּהֶן בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי,

לָשׁוּב וְלוֹמַר:

הָיִיתִי בְּהָאִיטִי

הָוִיתִי בְּהָאִיטִי

וְאֶהְיֶה בָּהּ

גַּם כְּשֶׁלֹּא אֶרְצֶה.

*

קְחִי

קְחִי אֶת הֶעָנָן הַזֶּה

שְׂאִי אוֹתוֹ

מִזֶּה הָעֵמֶק

הַסִּיעִיהוּ מִכָּאן,

שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בְּפֶתַח הַמִּפְתָּן.

פַּנִּי לִי הַדֶּרֶך

בָּהּ אוּכַל לִפְסֹעַ

לִקְרֹב אֶל פָּנַיך

לָשׁוּט בְּעֵינַיִך

לִזְרֹם לִגְדוֹתַיִך,

לִרְגֹּעַ.