סופה להתקיים; הקיום המשותף בצל המחלוקת
גב הספר
גב הספר
ריבוי הדעות הוא המאפיין הבולט והייחודי של המשנה והתלמוד, ספרי היסוד של עם ישראל, אשר הפך את המחלוקת והוויכוח לגורם מעצב ומכונן בתרבות הישראלית לדורותיה. אלא שתופעה ייחודית זו מעלה את השאלה הקשה, המהדהדת עד היום: כיצד אפשר לחיות ולהתקיים בצוותא, בצילן של מחלוקות רבות כל כך, גדולות וקטנות; מהן הנחות היסוד שמאפשרות חיים משותפים, גם כאשר הדעות מנוגדות, ומתי המחלוקת הופכת לעימות, ולעתים אף לפילוג. על שאלות אלו מבקש הספר הנוכחי להשיב, מתוך התבוננות מעמיקה בספרות חז”ל, בסוגיות הלכתיות ובהתרחשות הריאלית, באופן החושף תפיסת עולם מפתיעה ומרעננת לא רק ביחס למחלוקות, אלא גם בנוגע למבנה ההלכה בכלל. הארת הנושא מתרחבת ומתעשרת באמצעות תובנות מודרניות מתחום הפילוסופיה המדינית, הפילוסופיה של ההלכה, ותורת יישוב הסכסוכים.
הרב ד”ר מיכאל רוטנברג הוא ר”מ בישיבת ההסדר קרני שומרון, ומרצה בתכנית לתואר שני ביישוב סכסוכים באוניברסיטת תל־אביב.
תוכן העניינים
תוכן העניינים
מבוא. 13
פרק ראשון: המחלוקת ומקומה בתולדות עם ישראל. 20
מהי מחלוקת?. 21
קווי מִתאר היסטוריים לתולדות המחלוקת. 23
הופעת המחלוקת והיקבעותה בעיני חז”ל. 29
מבט קדימה: בין הרמוניזציה לאנליטיות. 37
פרק שני: התמודדות עם תופעת המחלוקת. 40
היחס אל המחלוקת: קווי מִתאר עקרוניים. 40
שונוּת, הרמוניה ואחדות. 41
מורכבוּת המחלוקת. 45
הסתייגות מן המחלוקת. 48
התמודדות והכרעה. 51
העולם המודרני והמחלוקת: הגות מדינית,
תורת המשפט, יישוב סכסוכים. 53
פרק שלישי: לגיטימציה לריבוי דעות – הדיון התנאי 58
המחלוקת שהונצחה: מחלוקות בית שמאי ובית הלל. 59
לגיטימציה לעמדת הבית החולק:
מחלוקת הבתים לגבי ‘צרת הבת’ 62
חציית קווים ומנהג כעמדת הבית היריב. 73
מתח ועימות. 76
הכרעה כבית הלל. 82
סיכום: פלורליזם מחויב – בין לא־נכון לבין לא־לגיטימי 86
פרק רביעי: פלורליזם מחויב – הדיון האמוראי 89
הדיון בתלמוד הירושלמי 89
הדיון בתלמוד הבבלי 93
פרק חמישי: מקומה של דעת היחיד. 101
יחיד ורבים הלכה כרבים. 102
גבולות הציות וחופש הדעות של היחיד. 110
חובת הציות וזקן ממרא. 115
בין משנת סנהדרין למשנת הוריות: דיון 123
פרק שישי: דעת היחיד – הלכה למעשה. 128
פסיקה כדעת יחיד. 128
הסתמכות על דעת היחיד בשעת הדחק. 130
לגיטימציה חלקית לדעת היחיד. 132
לגיטימציה אישית מצומצמת. 133
ויתור עצמי – ללא לחץ או כפייה. 136
ויתור תחת לחץ. 138
שלילת הלגיטימציה. 139
שמירתה של דעת היחיד. 143
מעמדה של דעת היחיד בראי ברית סיני 146
פרק שביעי: על גבול הלגיטימציה –
דרכי המחלוקת עם הצדוקים. 150
קווי מִתאר לתולדות המחלוקת עם צדוקים. 151
מחלוקת עניינית ועימות חזיתי 153
אירוניה, זלזול והגחכה. 161
שמחת הניצחון 165
התעלמות ודה־לגיטימציה אישית. 173
מאבק חריף בתוך מסגרת משותפת. 175
פרק שמיני: הסדק שהתרחב – ממחלוקת לפילוג. 179
כיתות מדבר יהודה. 181
הנוצרים הראשונים. 185
בין עימות לפילוג: הזהות העצמית כאבן בוחן 189
פרק תשיעי: ‘לא תתגודדו’ –
עיון מושגִי בגבולות הפיצול והאחידות. 191
טעמי האיסור – המקורות התנאיים. 192
הדיון על הדרישה לאחידות – סוגיית הבבלי 195
הדרישה הפורמליסטית לאחידות – סוגיית הירושלמי 200
סיכום. 204
פרק עשירי: הפּשרה – פתרון משפטי ודרך חיים. 206
הפשרה – קווי מִתאר וצירים ראשיים. 206
הדיון התנאִי: דעת המחייבים. 210
הדיון התנאִי: דעת השוללים. 215
הדיון התנאִי: דעות ממצעות. 219
סיכום הדיון במקורות התנאיים: שני פניה של ברית סיני 223
הדיון האמוראי ופסיקת ההלכה. 227
הדיון האמוראי: מסגרת הסוגיות. 229
הפשרה ומחלוקות לא־מוכרעות. 231
פרק אחד־עשר: התשתית הערכית המורחבת. 233
סובלנות ופלורליזם: הגדרות ומושגי יסוד. 234
הסובלנות, הפלורליזם וחז”ל. 238
פלורליזם לאומי־מחויב. 247
התשתית הפילוסופית: מושג הברית. 258
פרק שנים־עשר: הפילוסופיה של ההלכה. 264
מקומה של המחלוקת בהלכה: הנחות יסוד. 264
מהותה של ההלכה לאור תופעת המחלוקת. 267
פרק שלושה־עשר: תורת הגישור של חז”ל. 277
יישוב סכסוכים והלכה: מבוא קצר. 277
תורת הגישור. 279
התפיסה הגישורית של חז”ל. 283
סיכום שהוא גם התחלה. 296
ביבליוגרפיה. 298
מפתח. 325
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.