גב הספר

ריבוי הדעות הוא המאפיין הבולט והייחודי של המשנה והתלמוד, ספרי היסוד של עם ישראל, אשר הפך את המחלוקת והוויכוח לגורם מעצב ומכונן בתרבות הישראלית לדורותיה. אלא שתופעה ייחודית זו מעלה את השאלה הקשה, המהדהדת עד היום: כיצד אפשר לחיות ולהתקיים בצוותא, בצילן של מחלוקות רבות כל כך, גדולות וקטנות; מהן הנחות היסוד שמאפשרות חיים משותפים, גם כאשר הדעות מנוגדות, ומתי המחלוקת הופכת לעימות, ולעתים אף לפילוג. על שאלות אלו מבקש הספר הנוכחי להשיב, מתוך התבוננות מעמיקה בספרות חז”ל, בסוגיות הלכתיות ובהתרחשות הריאלית, באופן החושף תפיסת עולם מפתיעה ומרעננת לא רק ביחס למחלוקות, אלא גם בנוגע למבנה ההלכה בכלל. הארת הנושא מתרחבת ומתעשרת באמצעות תובנות מודרניות מתחום הפילוסופיה המדינית, הפילוסופיה של ההלכה, ותורת יישוב הסכסוכים.

הרב ד”ר מיכאל רוטנברג הוא ר”מ בישיבת ההסדר קרני שומרון, ומרצה בתכנית לתואר שני ביישוב סכסוכים באוניברסיטת תל־אביב.

תוכן העניינים

מבוא. 13

פרק ראשון: המחלוקת ומקומה בתולדות עם ישראל. 20

מהי מחלוקת?. 21

קווי מִתאר היסטוריים לתולדות המחלוקת. 23

הופעת המחלוקת והיקבעותה בעיני חז”ל. 29

מבט קדימה: בין הרמוניזציה לאנליטיות. 37

פרק שני: התמודדות עם תופעת המחלוקת. 40

היחס אל המחלוקת: קווי מִתאר עקרוניים. 40

שונוּת, הרמוניה ואחדות. 41

מורכבוּת המחלוקת. 45

הסתייגות מן המחלוקת. 48

התמודדות והכרעה. 51

העולם המודרני והמחלוקת: הגות מדינית,
תורת המשפט, יישוב סכסוכים. 53

פרק שלישי: לגיטימציה לריבוי דעות – הדיון התנאי 58

המחלוקת שהונצחה: מחלוקות בית שמאי ובית הלל. 59

לגיטימציה לעמדת הבית החולק:
מחלוקת הבתים לגבי ‘צרת הבת’ 62

חציית קווים ומנהג כעמדת הבית היריב. 73

מתח ועימות. 76

הכרעה כבית הלל. 82

סיכום: פלורליזם מחויב – בין לא־נכון לבין לא־לגיטימי 86

פרק רביעי: פלורליזם מחויב – הדיון האמוראי 89

הדיון בתלמוד הירושלמי 89

הדיון בתלמוד הבבלי 93

פרק חמישי: מקומה של דעת היחיד. 101

יחיד ורבים הלכה כרבים. 102

גבולות הציות וחופש הדעות של היחיד. 110

חובת הציות וזקן ממרא. 115

בין משנת סנהדרין למשנת הוריות: דיון 123

פרק שישי: דעת היחיד – הלכה למעשה. 128

פסיקה כדעת יחיד. 128

הסתמכות על דעת היחיד בשעת הדחק. 130

לגיטימציה חלקית לדעת היחיד. 132

לגיטימציה אישית מצומצמת. 133

ויתור עצמי – ללא לחץ או כפייה. 136

ויתור תחת לחץ. 138

שלילת הלגיטימציה. 139

שמירתה של דעת היחיד. 143

מעמדה של דעת היחיד בראי ברית סיני 146

פרק שביעי: על גבול הלגיטימציה –
דרכי המחלוקת עם הצדוקים. 150

קווי מִתאר לתולדות המחלוקת עם צדוקים. 151

מחלוקת עניינית ועימות חזיתי 153

אירוניה, זלזול והגחכה. 161

שמחת הניצחון 165

התעלמות ודה־לגיטימציה אישית. 173

מאבק חריף בתוך מסגרת משותפת. 175

פרק שמיני: הסדק שהתרחב – ממחלוקת לפילוג. 179

כיתות מדבר יהודה. 181

הנוצרים הראשונים. 185

בין עימות לפילוג: הזהות העצמית כאבן בוחן 189

פרק תשיעי: ‘לא תתגודדו’ –
עיון מושגִי בגבולות הפיצול והאחידות. 191

טעמי האיסור – המקורות התנאיים. 192

הדיון על הדרישה לאחידות – סוגיית הבבלי 195

הדרישה הפורמליסטית לאחידות – סוגיית הירושלמי 200

סיכום. 204

פרק עשירי: הפּשרה – פתרון משפטי ודרך חיים. 206

הפשרה – קווי מִתאר וצירים ראשיים. 206

הדיון התנאִי: דעת המחייבים. 210

הדיון התנאִי: דעת השוללים. 215

הדיון התנאִי: דעות ממצעות. 219

סיכום הדיון במקורות התנאיים: שני פניה של ברית סיני 223

הדיון האמוראי ופסיקת ההלכה. 227

הדיון האמוראי: מסגרת הסוגיות. 229

הפשרה ומחלוקות לא־מוכרעות. 231

פרק אחד־עשר: התשתית הערכית המורחבת. 233

סובלנות ופלורליזם: הגדרות ומושגי יסוד. 234

הסובלנות, הפלורליזם וחז”ל. 238

פלורליזם לאומי־מחויב. 247

התשתית הפילוסופית: מושג הברית. 258

פרק שנים־עשר: הפילוסופיה של ההלכה. 264

מקומה של המחלוקת בהלכה: הנחות יסוד. 264

מהותה של ההלכה לאור תופעת המחלוקת. 267

פרק שלושה־עשר: תורת הגישור של חז”ל. 277

יישוב סכסוכים והלכה: מבוא קצר. 277

תורת הגישור. 279

התפיסה הגישורית של חז”ל. 283

סיכום שהוא גם התחלה. 296

ביבליוגרפיה. 298

מפתח. 325