בני קואפיס ונכדיו

הֲכָנוֹת לִנְסִיעָה / פֶּנְטִי הוֹלָפָּהעֶרֶב שַׁבָּת מְאֻחָר. קוֹלוֹת מוּזָרִים בֶּחָצֵר,מִישֶׁהוּ מִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת הַשְּׁכֵנִים. הַחַשְׁמַל מְהַמְהֵם.זֶה עַתָּה חָזַרְתִּי מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית וּמִצָּרְפַת, גַּם מִשְּׁוֶדְיָה.בַּעֲרוּצֵי הַטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁלָּהֶן צוֹחֲקִים. אֲנָשִׁים מְבַלִּים בִּנְעִימִים.הֵם מַמָּשׁ מְשֻׁנִּים בְּיָמֵינוּ, צְעִירִים וְיָפִים אֶחָד-אֶחָד.לֹא כָּךְ הָיָה בִּנְעוּרַי. אֲנַחְנוּ צָלַעְנוּ.אֲנַחְנוּ לֹא דִּבַּרְנוּ. גִּמְגַּמְנוּ מִשְׁפָּטִים מְיֻסָּרִיםוּבְשָׁעָה שֶׁהִתְחַבַּקְנוּ, פָּחַדְנוּ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָנוּ.הִתְחַבַּקְנוּ. נֶאֱחַזְנוּ זֶה בְּזֶה, יְרֵאִים שֶׁמָּאבְּכָל נַחְשׁוֹל תְּשִׁיעִי נִטְבַּע לָנוּ לְבַדֵּנוּ.אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמִי אֵינוֹ כָּאן, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי. אֲנִי חוֹשֵׁב.מִשְׁתַּדֵּל לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת. מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי מַבִּיט מִישֶׁהוּ.הַתֵּבֵל נוֹלְדָה מֵרֶחֶם אִמִּי לְאַט. זֹאת לֹאאַחֲרָיּוּתִי שֶׁהִיא תִּכְבֶּה פִּתְאוֹם. בְּעֶרֶב שַׁבָּת.אַשְׁאִיר בַּשִּׁלְטוֹן אֶת הַיְפֵהפִיּוֹת וְאֶת הָאוֹהֲבִים הַצְּעִירִים. כַּרְטִיסִינִכְתַּב מֵרֹאשׁ. יֵשׁ לִי חִסּוּן נֶגֶד הַפַּחַד וְיֵשׁ לִי גַּם דַּרְכּוֹן.