ראשי » סיפורת » לפני המבול | שלוש ערים: פטרבורג, ורשה, מוסקבה (מארז עם…

לפני המבול | שלוש ערים: פטרבורג, ורשה, מוסקבה (מארז עם שלושה כרכים)



פאַרן מבול / דריי שטעט (ראָמאַן )

,

תרגום: מיידיש בלהה רובינשטיין / עריכה: בני מזרחי

מס' עמודים: 761 / תאריך יציאה: ספטמבר 2020

דאנאקוד: 249-50743 / מסת"ב: 978-965-540-960-4

₪199.00   159.20

גב הספר - פטרבורג

גב הספר - פטרבורג

סיפור החיים הנסער של זאכארי מירקין עומד במרכז רומן היסטורי מאת שלום אַש (1957-1880), מחשובי היוצרים בספרות יידיש. לפני המבול מציג מהפך שאירע באימפריה הרוסית בתחילת המאה ה־20, ורישומי השפעתו ניכרים עד היום: עולם “ישן” נהרס, ועולם “חדש” עומד להיבנות על חורבותיו.

האירועים מתרחשים בשלוש ערים (פטרבורג, ורשה, מוסקבה). מכאן צמחו השם הנוסף (שלוש ערים) ופרסום היצירה בשלושה כרכים. כרך זה מציג תמונה צבעונית תוססת של התחנה הראשונה בחיי הגיבור: בן עשירים יהודי שנהנה מחיי המותרות של אצולת הממון בפטרבורג, אף שאינו חדל לחפש את שורשי ה”אני” שלו ואת דמות האֵם שחסרה לו. מכאן צומח מגע ארוטי חטוף עם אמהּ של ארוסתו, ובעקבותיו – תחושת חטא נורא שמעוררת מחשבות אובדניות בנפש הגבר הצעיר. לבסוף הוא  מתנתק מאביו ומסביבתו הקרובה ויוצא למסע של תיקון, שיתואר בשני הכרכים הבאים של הטרילוגיה.

 

תרגום עדכני זה נעשה על ידי ד”ר בלהה רובינשטיין, כלת פרס מצוּיָנוּת בתרגום ספרותי מטעם משרד התרבות, שנת 2018.

 

הציור שעל העטיפה: איליה רפין, הפגנה בפברואר 1905, שבעקבותיה חלה הפיכה שלטונית, כשלב מקדים למהפכת אוקטובר 1917.
GL Archuve / Alamy.

גב הספר - ורשה

גב הספר - ורשה

זאכארי מתנתק מאביו ומחיי העושר בפטרבורג, ועובר לוורשה במטרה לפגוש את רחל־לאה הורוביץ: אישה דעתנית, בעלת תודעה חברתית־מהפכנית. שלושה מילדיה הולכים בדרכה הלוחמנית, והיא עתידה לשלם על כך מחיר כבד. “אישה־אֵם” זו שונה מדיוקן אמו הנעדרת ומתחליפי האֵם שזאכארי חיפש עד כה, וכעת הוא נעזר בה כדי למצוא טעם לחייו ולהיבנות מחדש. היא מכוונת אותו לאפיק המתאים, והוא יוצא למסע ייסורים ארוך שיוביל אותו להגשמת שאיפתו.

הידיעה על פרוץ מלחמת העולם הראשונה מעוררת ויכוח עז בבית המורה הורוביץ: מהפכן צעיר השמח לקראת המלחמה, כי הוא רואה בה אות ל”מבול שיבוא על העולם ויטהר אותו”. המורה ההומניסט טוען כנגדו שהמלחמה והמהפכה יהפכו את בני האדם ל’חיות־טרף’, ואסור להשתמש ברוע כדי לסלק רוע אחר. זאכארי מאמין ש”האנושיות תגבר על כל החטאים והיצרים הרעים”. מי מהם צודק? – על כך בכרך הבא.

גב הספר - מוסקבה

גב הספר - מוסקבה

שלהי מלחמת העולם הראשונה. הדרמה מגיעה לשיאה: מהפכת אוקטובר 1917 מכלה את  הישגי מהפכת 1905 והמאבקים על תפיסת השלטון מתחדשים. זאכארי מצטרף ללוחמים הבולשביקים, ומרגיע את מצפונו במחשבה כי “תם עידן המילים היפות. כעת באים הכידונים… זה הקרב האחרון לפני הניצחון”. אבל המאבק בין פלגים מהפכניים שונים נמשך, ונהרות של דם זורמים במלחמה בין ה”אדומים” ובין ה”לבנים”.

טיפוסים מפוקפקים חודרים אל מוסדות השלטון הבולשביקי. נכלוליות נפשעת מרימה את ראשה, והשאיפה לבנות עולם טוב מקודמו מתפוגגת באכזריות. סבל האזרחים גובר והציבור היהודי מתייסר, למרות שרבים מטובי בניו לחמו למען המהפכה. “הטרור האדום” משתולל ללא מעצור. רבים, וביניהם אביו של זאכארי, מוצאים להורג בלי משפט. זאכארי מתפכח מ”חזון המהפכה”, מסתכן בחציית הגבול וחוזר לוורשה.

הקדמת המתרגמת

הקדמת המתרגמת

לפני המבול (“פאַרן מבול”) נכתב בשנים 1932-1927, ושלושת חלקיו תורגמו לעברית על ידי י”ל ברוך ויצאו לאור בהוצאת “דביר” בשנים 1935-1933 (תרצ”ג-תרצ”ה). ההיכרות הראשונה שלי עם היצירה הייתה באמצעות תרגום זה, במהדורה משנות החמישים של המאה הקודמת – שלושה ספרים בכריכה כחולה, בהתאם לשמות שלושת חלקי הרומן: פטרבורג (תשי”ד), ורשה (תשט”ו), מוסקבה (תשט”ו).

לא מזמן חזרתי אל הרומן, והפעם קראתי אותו בשפת המקור: מהדורת
משה־שמואל שקלארסקי, (Morris S. Sklarsky), ניו יורק 1952, שיצאה לאור תחת הכותרת “דריי שטעט” (שלוש ערים). זהו עותק של המהדורה שיצאה לאור על ידי האיגוד המרכזי של יהודי פולין בארגנטינה (“צענטראַל פאַרבאַנד פון פּוילישע יידן אין אַרגענטינע”), בואנוס־איירס, 1949.

המפגש החוזר עם רומן מרתק זה הבהיר לי עד כמה חשוב להציע אותו בתרגום חדש לקוראי העברית העכשווית. אין ספק, זכות ראשונים שמורה למתרגם י”ל ברוך. אבל השפה העברית השתנתה במהלך השנים, ובעיקר – חל שינוי יסודי בגישה לתרגום ספרותי. לא כאן המקום לפרט. אסתפק בציטוט מתוך מכתב שכתב שלום אש ליוחנן טברסקי, ובו ציין מה הוא מבקש בכתיבתו: “לומר באופן הפשוט ביותר מה שברצוני לומר”. ואכן, קריאת הרומן בשפת המקור מבהירה עד כמה חשוב היה למחבר לבטא את עצמו בגובה העיניים, ולהבחין בין הסגנון של המספר לזה של הדמויות הפועלות. המספר משחק בגוונים סגנוניים שהולמים מצבים דרמטיים, או סיפוריים, לתיאורי נוף ולמסירת תוכן הגותי או רגשי. במקביל, כל אחת מהדמויות מתבטאת בהתאם לאופייה, למעמדה ולנסיבות חייה.

הבחנות אלה אינן מצויות בתרגום הראשון. לא, חלילה, מפני שהמתרגם לא היה ער להן או לא ידע לתרגמן לעברית. הסיבה לכך נעוצה בהבדלי הגישה אל השפה ואל תרגום ספרותי: באותן שנים העברית עוד לא השתחררה ממחלצות “שפת הקודש”, ולכן התרגומים הישנים כתובים בשפה גבוהה שאינה הולמת תמיד את הנוסח המקורי. לפעמים יש בהם גם צנזורה סמויה, בעיקר בעניינים שבינו לבינה…

התרגום המוצע כאן מבקש למצוא את שביל הזהב שיוביל מהיידיש של אותם ימים אל העברית העכשווית. שתי השפות נובעות מאותו שורש תרבותי, אבל ההתנגנות שלהן שונה. צליל של שפה נקבע לא רק על ידי מילה זו או אחרת; במידה רבה הוא נוצר גם באמצעות המבנה התחבירי של המשפט ו/או תבנית הפִּסקה. לכן החלטתי לוותר פה ושם על תרגום “אחד לאחד”, ולשנות את סדר המילים במשפט ו/או את סדר המשפטים בפִּסקה. גישה זו מניחה שתרגום ספרותי צריך לעשות קפיצת־דרך כפולה: משפת המקור אל שפת התרגום; מן הזמן והמקום של התרחשות האירועים ומועד כתיבת הרומן אל הזמן והמקום של הקוראים.

בנקודות מסוימות מצאתי לנכון להוסיף הערות שוליים כדי להזכיר פרטים שנראו לי חיוניים להכרת תמונת המציאות ההיסטורית המתוארת ביצירה. הערות אחרות מובאות להנאת אוהבי יידיש, ששמחים לחוש שוב ושוב את הטעם המיוחד של מטבעות הלשון העסיסיות ומלאות החן של שפה מופלאה זו.

בהקשר זה אני מודה מקרב לב לד”ר יוסף גורי, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, שבא לעזרתי וסייע לי במה שנוגע למאפיינים לשוניים ולתופעות היסטוריות ברוסיה של אותם ימים.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “לפני המבול | שלוש ערים: פטרבורג, ורשה, מוסקבה (מארז עם שלושה כרכים)”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *