ראשי » הגות ועיון » בערבית זה נשמע יותר טוב

מבצע!

בערבית זה נשמע יותר טוב

מס' עמודים: 304 / תאריך יציאה: 2016

דאנאקוד: 249-50360 / מסת"ב: 978-965-540-554-5

נקה

  • מודפס
    ₪99.00 ₪79.20

  • דיגיטלי
    ₪39.00

גב הספר

גב הספר

בספר זה כלולים מעל אלף פתגמים ערביים המחולקים לנושאים שונים המעסיקים את האדם ואת החברה הערבית, אך הם גם בעלי זיקה כלל־אנושית. פתגמים אלה התהוו גם כדי להעביר מסרים בדרך מעוּדנת וַעקיפה, תוך הימנעות מבוטוּת כלפי הפרט, ומנגד התהוו פתגמים אחרים שכוונתם לפגוע. טבעם של הפתגמים הוא לעתים מפתיע, ולעתים – מרומז, דבר המצריך הסבר כדי לעמוד על כוונתם. הפתגמים מציגים את ערכי החברה והתרבות הערבית על רבדיה וגווניה בתקופותיה השונות, ופותחים צוהר מרתק לתרבות הנמצאת כמטחווי זרוע מאתנו.

שוקי שפיר הוא בוגר החוגים לשפה וספרות ערבית ולהיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית. לאחר לימודיו עבד שנים רבות עם האוכלוסייה הערבית בארץ. המפגשים הרבים והתכופים עם האוכלוסייה הערבית בארץ קירבו את המחבר לתרבות הערבית ולפתגמים שליקט. אוסף זה הוא פרי מפגשים אלו והוא הועשר ממקורות ספרותיים. ספר זה מאפשר היכרות עם התרבות הערבית הגדולה והעשירה של שכנינו.

מתוך הספר

מתוך הספר

הקדמה

לפני כמה עשורים, לאחר סיום לימודי באוניברסיטה בתחומי היסטוריה של המזרח התיכון ושפה וספרות ערבית, אפשרה לי עבודתי מפגשים יוםֿיומיים עם האוכלוסייה הערבית מכל שכבות האוכלוסייה בארץ. במהלך עבודתי נוכחתי שהפתגמים השונים, הנפוצים בשפה הערבית, הינם מפתח להבנת החברה, תרבותה וערכיה. העניין הרב וסקרנותי גרמו לי לאסוף פתגמים רבים שמצאו חן בעיני ואשר סייעו לי בתקשורת עם הזולת.

בשלב בו החלטתי להוציא את הפתגמים לאור, הוספתי לאלה שאספתי לאורך שנים גם פתגמים שמצאתי במקורות ספרותיים, באמצעי התקשורת הערביים ובאוספים שפורסמו בארץ ומחוצה לה.

האוסף שבספר כולל פתגמים בתחומים מגוונים, שנמצאים בשימוש במגוון מצבים אותם חווה האדם בחייו, חלקם בשימוש שוטף ויומיומי וחלקם משמש במצבים מיוחדים.

הספר מיועד לכל מי שרוצה ללמוד על החברה הערבית ותרבותה דרך פתגמיה, וזו דרך מצוינת ללמוד על ייחודיותה, אך יכול גם להיות שימושי למי שבא במגע שוטף או מזדמן עם אוכלוסייה דוברת ערבית, כדי לשפר את התקשורת ולהבין את הדקויות בצד האחר. זוהי גם דרך מעניינת להעשיר את הידע של מי שלומדים ערבית, וגם לאלו שהערבית הינה שפת אימם והם מבקשים לראותה דרך ראי התרגום והפרשנות לעברית.

ברצוני להודות למורי לשעבר, פרופ’ משה שרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר הפנה אותי אל חברו מאיר אבולעפיה, מורה ותיק לערבית, שהגיה את הספר. תודה מיוחדת למאיר אבולעפיה, אשר הודות להנחייתו זכו הפתגמים לפרשנות מרחיבה, המאפשרת בחירה גמישה והתאמת השימוש בפתגם למגוון רחב של מקרים דומים. כמו כן, תודה לחברי לעבודה, אשר תגובותיהם לפתגמים, ששלחתי אליהם מעת לעת, עודדו אותי להוציאם לאור כספר, ואחרונה חביבה, חברתנו רותי פוגטש, על תרומתה המקצועית והמורלית.

אני מקווה שהספר יתרום להבנת האחר וקבלתו, ויתרום לשוויון ולהוגנות ולכיבוד התרבויות של כל בני הארץ הזאת, תהיה דתם אשר תהיה.˜ –

מבוא

הניבים נוצרו אצל דוברי הערבית, כמו גם אצלנו, כדי למצות ניסיון חיים שממנו ניתן ללמוד לקח.

תקשורת מוצלחת בין בניֿאדם תלויה בגורמים רבים. השימוש בפתגמים, במשלים ובמטבעות לשון הוא אחד האמצעים לכך. מניסיוני, פתגם קצר וקולע, המושמע בנסיבות הנכונות, עשוי להסיר מחיצות בין בניֿאדם אך גם להרחיק ולאיים.

שימוש בניב או פתגם מאפשר לומר דברים באופן עקיף, מרומז ולא בוטה מדי, באופן המונע עימות ישיר או פגיעה, ועם זאת קצר וקולע כלפי מי שהמסר מיועד לו.

הבנת האחר באמצעות שפתו ופתגמיו, והכרת תרבותו וראיית עולמו, יש להן תמיד שני פנים. מצד אחד ההבנה מסייעת להתגבר על מכשולים בחיים משותפים, ברוח הפתגם “גַ’ארַכֶּ (אלְ)קַרִיבּ וַלַא אַח’וּכּ (אלֶ)בְּעִיד”: “שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק”, ומצד אחר היא מסייעת להתייחס לרגישויות האחר ושִׂנאותיו, כמאמר הפתגם “מִן תַעַלַّם לֻעַ’ת קוֹם אַאמַן שַרַّהֻם”‘: “הלומד שפת עם [אחר] נשמר מפגיעתו הרעה”.

האוסף נערך לפי נושאים ולא בסדר א”ב.

בכל נושא מובאים, זה לצד זה, פתגמים נרדפים או דומים. הפרשנות או המשמעות הניתנת בספר לכל פתגם הינן הפרשנות המרחיבה והכוללת ביותר כדי שתאפשר בחירה גמישה והתאמת השימוש בפתגם במגוון רחב של מקרים דומים.

פתגמים המשתייכים ליותר מנושא אחד הובאו בספר ביותר מפרק אחד וצוינו ככאלה בהערה. הושם דגש על רבגוניות הפתגמים כדי שיהיה אפשר להשתמש בהם במצבים שונים וכן בכוחם הפיוטי, שכן ככל שהפתגם איכותי יותר מבחינת ההומור שבו, ציוריותו, חוכמת החיים הטמונה בו, החריזה והקצב הפנימי, כן יֵקל על הלומד להפנים אותו והוא ייהנה יותר להשתמש בו. ברוח זאת השתדלתי להימנע מלכלול בספר פתגמים בנליים וחסרי תחכום, חוץ מאלה שהם נכסי צאן ברזל של התרבות כגון ביטויי נימוסים.

אני רואה חשיבות רבה בפן השימושי של האוסף ככלי תקשורת יום יומי המשרת את איכות התקשורת.

להלן מספר דוגמאות:

א. כשאדם מבקש לבטא את הרעיון שאין לדבוק בשיטה אחת או אדם אחד כגון: “יש דגים רבים בים” מתאים לומר “חַ’לִّי מִן קַלّ חֵ’ירוֹ, אִלַכּ פִי (ל)נַّאס עֵ’ירוֹ”. שפירושו: “הנח למי שתועלתו מעטה, יש אחרים מלבדו”.

ב. כשאדם ממליץ לבןֿשיחו לקבל את עצתו ולא להסתבך, ניתן לומר: “אִבְּעַד עַנֶ (א)שַّרّ וּעַ’נִיֿלוֹ”, כלומר: “התרחק מהרוע ושיר לו” (שיר פרדה ממרחק בטוח).

ג. כשאדם ממליץ לחברו להקדים תרופה למכה: “דִרְהֶם וִקַאיֶה חֶ’יר מִן קִנְטַאר עִלַאג'”, שפירושו: “גרם זהירות טוב יותר מחמישים קילוגרם תרופות”.

ד. כשאדם מבקש לבטא את מידת ביטחונו ברעהו: “וַעְדֶ (אלְ)חֻרّ דֵין”, כלומר: “הבטחתו של בעל רצון חופשי הינה מעין חוב שיש לפרוע”.

ה. כאשר אדם מבקש להסביר לבןֿשיחו שהתנהגותו מחמיצה את המטרה, מתאים לומר: “בִּדַّךּ תֻאכֻּל עֶנַבּ וִלַّא תְקַאתֶלֶ (א)נַّאטוּר?”, כלומר: “אתה רוצה לאכול ענבים או לריב עם השומר (של הכרם)?”.

כל פתגם מוצג בתבנית קבועה ובה כמה קטגוריות הערוכות כל אחת בשורה נפרדת לפי סדר זה:

א. נוסח הפתגם בערבית.

ב. תעתיק עברי מנוקד; כאשר מקור הפתגם הוא בערבית ספרותית, מצוין בסופו: (ס) והניקוד שלו בעברית הוא על פי הגייתו הספרותית. רוב הפתגמים הינם בערבית מדוברת וכתיבתם והניקוד שלהם הוא על פי המדוברת, כפי שהמחבר שמע אותם.

ג. תרגום מילולי לעברית; בתרגומם של הפתגמים מערבית לעברית, המילים בעברית הנתונות בסוגריים […] אינן קיימות במקור הערבי ודרושות להבנתו בעברית (יש לשם לב לכך שבמקרים רבים מבנה המשפט המתורגם לעברית, שונה ממבנהו במקור הערבי).

ד. הסבר או רקע אם נדרש.

ה. משמעות הפתגם.

כדי לשמור על האותנטיות והייחודיות של הפתגם, לא הובא פתגם עברי המקביל לפתגם הערבי. זאת כיון שבדרךֿכלל הוא עלול לשבש את רוחו הייחודית של הפתגם הערבי וגם את דיוקו.

פתגמים שמשמעותם דומה מאוד מצורפים זה לזה ובסוף קבוצת הפתגמים מצוינת המשמעות.

ישנם פתגמים שמשמעותם מתאימה ליותר מאשר פרק או נושא אחד, ולכן הם מופיעים ביותר מנושא אחד ומצוינים ככאלה.

ישנם 30 פתגמים שנדרש להסביר את רקעם. הסבר כזה ניתן בסוף הספר עלֿפי מראה מקום.

˜ –

הערות לתעתיק

התעתיק הוא עלֿפי כללי התעתיק המקובלים.

אותיות “أل” (אל = ה’ הידיעה בערבית) שאינן מושמעות, אינן מנוקדות.

להדגשה, אותיות אלו הושמו בסוגריים.

הסימן: ّ המופיע מעל האות, מציין שיש בה דגש (שַדַّה) וכי יש להדגיש את הגייתה בהתאם.

התעתיק (ברשימה מצוינים רק ההגאים שהגייתם בעברית שונה):

ث = ת’ והגייתה כֿTH במילה Think. במדוברת מבוטאת כאות ‘ת’ או ‘ס’.

ج = ג’ כמו במילה ג’ונגל.

ح = ח’ והגייתה כמו ‘ח’ מזרחית.

خ = ח’ והגייתה כמו ‘ח’ אשכנזית.

ذ = ד’ והגייתה כֿTH במילה This במדוברת היא הופכת לאות ‘ד’ או ‘ז’.

ص = צ’ והגייתה כֿ’ס’ נַחֲצִית.

ض = צ’ והגייתה ‘ד’ נַחֲצִית.

ط = ט’ והגייתה כ’ת’ נַחֲצִית (הלשון נוגעת בחלק הפנימי יותר של החיך).

ظ = ט’ והגייתה כֿTH נַחַצִית, במדוברת היא הופכת לאות ‘ז’ או כאות ض והגייתה ‘ד’ נחצית.

غ = ע’ והגייתה כמו ר’ במבטא אשכנזי.

ق = ק’ בספרותית הגייתה גרונית, בקרב הכפריים מבוטאת כפי שאנו מבטאים ‘ק’, בקרב הבדואים מבוטאת כפי שאנו מבטאים ‘ג’, ובקרב העירוניים מבוטאת כֿ’א’.

ك = כּ בספרותית נהגית כֿכּ. במדוברת בחלק מהאזורים הכפריים מבוטאת כֿצ’ (כמו במילה: צ’ק).

סיומת ه = ‘ה’ בגוף שלישי זכר במדוברת.

כשהתנועה שלפני הֿه היא חולם ( וֹ ), שורוק ( וּ ) או קובוץ ( וֻ ) כמו במילה عينه = עַיְנֻהֻ בניקוד ספרותי, נקבל את המילה عينو ‘עֵינוֹ’ במדוברת, כלומר האות ‘ו’ במקום האות ‘ה’.

במדוברת, כאשר התנועה שלפניה הֿه היא סגול, צירה או חיריק כמו במילה “عليه” ‘עַלַיְהִ’ בניקוד ספרותי, האות ‘ה’ במדוברת תישאר כמו במקור אך בתעתיק תקבל מַפּיק במקום חיריק: ‘עַלֵיהּ’ במדוברת במקום ‘עַלַיְהִ’ בספרותית.

פתגמים בשפה המדוברת מנוקדים בתעתיק לפי כללי הגיית המדוברת, השונים מכללי הספרותית.

שימוש יוםֿיומי בפתגם ספרותי מייתר את הצורך בניקוד מלא גם בפתגמים בספרותית.

פתגמים שמקורם בקוראן מנוקדים בדרךֿכלל באופן מלא, כהדגשה.

˜ –

1. כבוד

1. ألف مشنقة ولا شفقة العرص.

אַלְף מַשְנַקַה וַלַא שַפַקַתֶ (אלְ)עַרְץ.

אלף מיתות בתלייה – ולא רחמיו של הנבל.

עדיף לסבול ולא להזדקק לרחמי הרשע.

2. لا تسقني كأس الحياة بذلّة بل فاسقني بالعزّ كأس الحنظل.

לַא תַסְקִנִי כַּאסֶ (אלְ)חַיַאה בִּדִ’לַّה בַּל פַסְקִינִי בִּ(אלְ)עִזّ כַּאסֶ (א)לְחַנְטַ’ל (ס).

אל תשקני מכוס החיים כשאני מושפל, אלא השקני מכוס התרעלה כשאני גאה.

עדיף למות בכבוד מאשר לחיות מושפל (ראה הערה מס’ 1* בסוף הספר).

3. ألنّار ولا العار.

(אֶ)נַّאר וַלַא (אלְ)עַאר.

האש ולא החרפּה.

אש הגיהינום עדיפה על החרפה.

בחברה הערבית הטלת חרפה – ‘عيب’, “עֵיבּ” – על אדם היא קשה מנשוא.

4. نوم بلا ألف عشا ولا لقمة البخيل.

נוֹם בַּלַא אַלְף עַשַא וַלַא לֻקְמֶתֶ (אלְ)בַּחִ’יל.

עדיף לישון ללא אלף ארוחות ערב מאשר מלואֿהפה מידו
של הקמצן.

5. حلاقة بالفاس ولا جميلة النّاس.

חְלַאקַה בִּ(אלְ)פַאס וַלַא גְ’מִילֶתֶ (א)נַّאס.

מוטב להתגלח בגרזן מאשר להזדקק לטובות מאנשים.

הזדקקות לטובות הינה פחיתות כבוד.

6. بيني وبينك إدبحني وبين النّاس لا تفضحني.

בֵּינִי וּבֵּינַכּ אִדְבַּחְנִי וּבֵּינֶ (א)נַّאס לַא תִפְצַ’חְנִי.

בינינו, שְחַט אותי, אך אל תלבין את פני ברבים.

המוות עדיף על הבושה.

7. كرم جحا ع-حساب غيرو.

כַּרַם גֻ’חַא עַֿחְסַאבּ עֵ’ירוֹ.

ג’וחא גילה נדיבות על חשבונם של אחרים.

משל למי שמנדב אחרים – ובעצמו קמצן גדול.

ג’וחא הוא דמות הליצן המגושם בתרבות הערבית.

8. ألإمارة ولو على حجارة.

אֶלְאִמַארַה וַלַוְ עַלַא חְגַ’ארַה.

לשלוט ולו גם על אבן.

לגלוג על תאוות השלטון.

˜ –

9. شويّة كبارة ولو على خازوقين.

שְוַיְّתֶ כְּבַּארַה וַלַוְ עַלַא חַ’אזוּקֵין.

מעט כבוד גם אם [צריך להיות משופד] על שתי יתדות מחודדות.

ח’אזוק: יתד או שַפוד עץ מחודדים בקצותיהם.

אדם מוכן לסבול, ואפילו להיות נלעג, כדי לזכות במעט כבוד.

10. لا كرامة لالنّبي في وطنو.

לַא כַּרַאמֶה לִ(א)נַّבִּי פִי וַטַנוֹ.

אין מכבדים נביא במולדתו.

מקביל לפתגם העברי: “אין נביא בעירו”.

11. ألإفراط في التّواضع يجلب المذلّة.

(אַלְ)אִפְרַאט פִי (א)תַّוַאצֻ’ע יַגְ’לִבֶּ (אלְ)מַדַ’לַّה.

הפרזה בענווה מובילה לפחיתות כבוד.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

הקדמה 11

מבוא 13

הערות לתעתיק 16

1. כבוד 19

2. נימוסים 22

3. אפיון אנשים 29

לא תואר לו ולא הדר 42

אין תוכו כבָרוֹ 44

אנשים בעלי יכולות מיוחדות 45

האנשים הרעים ביותר 49

דימויים 51

4. אמת, צדק, יושר, שקר ומרמה 58

שבועות 64

5. יחסי גומלין 65

6. דת בשיח היוםֿיומי 74

7. ערכים לאומיים וסמלי לאומיות 84

סמלי לאומיות 88

8. מטבעות לשון 89

9. משחקי מילים 107

10. הסבלנות 110

11. כעס, איוּם ונקמה 113

12. ערכים חברתיים ותובנות לגבי החיים 118

13. קרבת משפחה וחברוּת 159

ערבות המשפחה 164

14. היחס לאישה 169

15. קנאה 178

16. סֵבל, מחסור וחוסר מזל 180

לא נותר לי דבר 192

17. מצבים מתסכלים 194

18. קמצנות ונדיבות 199

19. הניסיון והזהירות 204

20. נחישות מול אתגרים 207

21. החיים והמוות ביד הלשון 212

22. סוף מעשה, במחשבה תחילה 217

23. טיפשות וחכמה 223

24. גיל ותרגיל 230

25. בעליֿחיים 234

26. שימוש בכוח 263

הרקע והסיפורים שמאחורי הפתגמים 269

ביבליוגרפיה 277

אינדקס הפתגמים 279

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “בערבית זה נשמע יותר טוב”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *