ראשי » הגות ועיון » בלזאק – ביוגרפיה

בלזאק – ביוגרפיה

תרגום: נעה קול

תאריך יציאה: 2016

דאנאקוד: 249-50383 / מסת"ב: 978-965-540-586-6

נקה

  • מודפס
    ₪89.00 ₪71.20

  • דיגיטלי
    ₪35.00

תיאור

תיאור

בביוגרפיה זו של אונורה דה בלזאק – שהיא למעשה גם אוטוביוגרפיה סמוּיה של מחברהּ, שטפן צווייג – משתקף הפרופיל הקיומי של צווייג כיהודי־שוליים אוסטרי דגול; על כך עומד פרופ’ יעקב גולומב במסת ההקדמה לספר.

גב הספר

גב הספר

בביוגרפיה זו של אונורה דה בלזאק – שהיא למעשה גם אוטוביוגרפיה סמוּיה של מחברהּ, שטפן צווייג – משתקף הפרופיל הקיומי של צווייג כיהודי־שוליים אוסטרי דגול; על כך עומד פרופ’ יעקב גולומב במסת ההקדמה לספר.

צווייג העריץ ללא סייג את בלזאק, “בונה העולמות” ואחד מגדולי מעצביה של התרבות האירופית בדורו, שעשה לילות כימים בכתיבת הקומדיה האנושית – שבהיקפה המאסיבי, בתנופת רעיונותיה ואלפי דמויותיה לא היה לה אח ורע בקרב סופרי אירופה. עמוד אחר עמוד בביוגרפיה זו מתגלה גדולתו של האיש הקולוסאלי בלזאק כהיסטוריון של תקופתו, כפסיכולוג ופיסיולוג, כצייר ומשורר, כמעט כאֵל הבורא עולם ומלואו בכוחו הדֶמי־יוּרגי ובלהט רוחו שלא תדע מנוח. ועם זאת הבחין צווייג חד־המבט בפרדוקס שבבסיס גאונותו: מצד אחד אמן דגול הנאמן לעצמו וליצירתו, ומצד שני מי שמאבד תדיר את האותנטיות האישית שלו, בהיכנעו לפיתוייו של פרסום מהיר אך ריק־מתוכן.

בלזאק רדף כל ימיו אחר אשליית דמותה של האשה ובת־הזוג האידאלית. הוא כילָה את חייו בעבודה ללא לאות ונפטר בלא עת – אך אין ספק שאילו האריך ימים היה משלים את מכלול יצירתו, אחת מקתדרלות הרוח המרשימות ביותר שנבנו באירופה. ולא הוא הדין בשטפן צווייג, שכאשר סיים את בלזאק, הביוגרפיה האחרונה שחיבר, היה כבר עייף ומאוכזב מן “העולם של אתמול” מכפי שיוכל לשקם את חייו, ואיבד את עצמו לדעת.

בסופו של דבר כבש בלזאק לא רק את פריס אלא את העולם כולו – שהרי החיים קצרים הם, אך הספרות ארוכה היא ונצחית – וגם צווייג זוכה אצלנו לעדנה מחודשת. ביוגרפיה זו היא תזכורת נוספת ומרשימה לכך.

“בלזאק, יצירתו האחרונה של שטפן צווייג, שנעשתה לביוגרפיה המרכזית שלו, היא קידה עמוקה בפני בלזאק. הוא ביקש לצייר בה ‘שעה מופזת של האנושות’ ובתוכה פיסה של הוויה אנושית. ואמנם נוצרה כאן קומדיה אנושית ארוגה מחוויות, מזיכרונות ומקטעי פרוזה – והקריאה בה מעוררת בקוראים רצון לשוב אל יצירותיו של בלזאק”.

מתוך הספר

מתוך הספר

רק ראשון

הילדות הטראגית

ענק רוח מדרגתו של בלזאק, המסוגל להעמיד מכוח דמיונו השוצף יקום נוסף לצד זה הגשמי, לרוב לא ייטה להיצמד לאמת הפשוטה בבואו לספר על אפיזודות משניות הלקוחות מקיומו הפרטי; אצלו ייכנע הכול לשרירות רצונו הפיוטי. הסילוף הגאוותני של רבים מפרקי חייו מתחיל כבר בעובדת יסוד של הקיום הבורגני שאינה ניתנת לשינוי: בשמו. יום אחד, בסביבות גיל שלושים, מודיע בלזאק לעולם ששמו אינו אונורה בלזאק אלא אונורה דה בלזאק, ולא זו בלבד אלא שהוא טוען כי תואר האצולה הזה מגיע לו בזכות מימים ימימה. אביו באמת השתעשע, רק לשם ההלצה ורק במעגל המשפחתי המצומצם, באפשרות כי הם אולי קרובים רחוקים של שושלת האבירים הגאלית העתיקה בלזאק ד’אנטְרָג, והבן עתיר הדמיון הפך בעזות מצח את ההשערה הקלושה הזאת לעובדה מוגמרת. הוא חותם על מכתביו ועל ספריו ב”דה” בלזאק. הוא אף דורש שיתקינו את סמל השושלת ד’אנטרג על מרכבת המסע שלו לווינה. על רקע לעגם של סופרים אחרים להכתרה העצמית הרהבתנית הוא משקר לעיתונים במצח נחושה, וטוען שעוד לפני שנולד כבר היו בידי אביו מסמכים המאשרים את הרקע האצילי הזה; לטענתו, תואר האצולה בתעודת הלידה שלו תקֵף לא פחות מזה של מונטן או מונטסקייה.

אך למגינת הלב יש בעולמנו הלא ידידותי מסמכים יבשים הרודפים בעוינות זדונית את בדיונותיו המלבלבים של המשורר; למרבה המבוכה נשמרו בארכיון של העיר טוּר אותם מסמכי לידה שמהם ציטט בלזאק בחגיגיות, ואין בהם שום זכר ל”דה” אריסטוקרטי. רשם הלשכה של טוּר רושם בתאריך הנקוב 21 במאי 1799 בפשטות:

היום, בפרֶרְיַאל[1] השני בשנה השביעית לייסוד הרפובליקה הצרפתית, הופיע בפני פייר ז’אק דובייה, פקיד הלשכה החתום, האזרח ברנאר­ֿפרנסואה בלזאק, בעל נכס, תושב המקום, רו דה ל’אַרמֶה דֶ’איטַלי, חלקה דו שרדונה מס’ 25, כדי לרשום את לידת בנו. בלזאק המצוין בזאת הצהיר כי ליילוד יינתן השם אונורה בלזאק ושהוא נולד אתמול בבוקר בשעה אחת עשרה, בבית הרושֵם.

[1] פרֶרְיַאל הוא החודש התשיעי בלוח השנה של הרפובליקה הצרפתית. 22 בספטמבר 1792, היום שבו בוטלה המונרכיה ונוסדה הרפובליקה הצרפתית באספת העם, מציין את היום הראשון בשנה הראשונה בלוח הזה. לפי לוח שנה זה נחלק החודש לשלושה חלקים של עשרה ימים כל אחד, ולפיכך הפרריאל השני הוא השליש השני בחודש [הערה זו, וכל הבאות אחריה, הן משל המתרגמת].

הקדמה

הקדמה

פרופ’ יעקב גולומב

תוכן העניינים

תוכן העניינים

התוכן
הקומדיה האנושית כפרי רוחו הדֶמונית של בלזאק מאת יעקב גולומב 7
ספר ראשון: נעורים והתחלות ראשונות
פרק 1: הילדות הטראגית 41
פרק 2: שאלות לגורל שהקדימו את זמנן 57
פרק 3: בית החרושת לרומנים “אוראס דה סנט אוֹבֶּן” ושות’ 72
פרק 4: מאדאם דה ברני 83
פרק 5: אינטרמצו עסקי 96
פרק 6: בלזאק ונפוליאון 111
ספר שני: בלזאק בעבודה
פרק 7: גבר בן שלושים 129
פרק 8: בלזאק מבחוץ ומבפנים 145
פרק 9: הרוזנת דה קסטרי 164
פרק 10: בלזאק מגלה את סודו 182
ספר שלישי: רומן החיים
פרק 11: האלמונית 193
פרק 12: ז’נבה 214
פרק 13: פרידה בווינה 222
ספר רביעי: זוהר ומצוקה של כותב הרומנים בלזאק
פרק 14: 1836– שנת האסונות 237
פרק 15: המסע לאיטליה 249
פרק 16: שנת המפנה 261
פרק 17: מכרות הכסף בסרדיניה 270
פרק 18: השקעות בבורסת התיאטרון 284

ספר חמישי: הסופר והקומדיה האנושית
פרק 19: המאבק על ידה של מאדאם דה הנסקה 301
פרק 20: הקומדיה האנושית 314
פרק 21: התמוטטות ראשונה 322
פרק 22: בלזאק האספן 330
ספר שישי: סגירה וסיום
פרק 23: יצירות המופת האחרונות 343
פרק 24: בלזאק באוקראינה 350
פרק 25: נישואים ושיבה הביתה 364
פרק 26: הסוף 370

קורות חיים ויצירה 375
יצירות מעזבונו 387
כתבי בלזאק 388
אחרית דבר מאת ריכרד פרידנתל 389

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “בלזאק – ביוגרפיה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *