בחזרה ללאקאן; כיצד הפכה הפילוסופיה של היידגר לפסיכואנליזה של לאקאן
גב הספר
גב הספר
כיצד קרה שהפילוסופיה של היידגר הפכה לפסיכואנליזה של לאקאן? האם היה זה דרך אימוץ המושגים של היידגר, או המתודה שלו, או אולי דרך שניהם?
באיזה אופן נוכחת הפילוסופיה של היידגר בכתביו של לאקאן? והאם הוא ציין את הגותו של היידגר כמקור לסמינרים השנתיים שלו?
בהתחקות אחר פיתוח מושגי המפתח – הסובייקט בחשיבת לאקאן וה-Dasein בהגותו של היידגר – עולות מסקנות חדשות ומסקרנוֹת: שהסובייקט הוא ה-Dasein, שהגות היידגר שימשה מקור לניסוח הפסיכואנליזה של לאקאן, והעיקר: “כאשר לאקאן חשב על הסובייקט, הוא בעצם חשב על ה-Dasein ההיידגריאני”.
באמצעות הדגמות של מקרים קליניים, ניתוחי מקרים שלאקאן דן בהם (‘איש העכברושים’ ב’מיתוס של האינדיבידואל הנוירוטי’, ‘חלום הילד הבוער’, ו’איש הזאבים’) והשוואה לפילוסופיה של היידגר, מתירה המחברת את האניגמה סביב מושג ה’סובייקט’. בה בעת, היא יוצקת פרשנות חדשנית ויצירתית למושגים: הוויה, איווי, אחר גדול, ‘לא מודע’, העברת-אהבה, חזרה ועוד.
ד”ר אסתר הראל היא פסיכואנליטיקנית, בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה בלימודי “פרשנות ותרבות” מאוניברסיטת בר אילן ועוסקת שנים רבות בפסיכואנליזה לאקאניאנית.
תוכן העניינים
תוכן העניינים
הקדמה 15
העפלה להיידגר 15
הסובייקט של הסטרוקטורליזם ושל האקזיסטנציאליזם 19
כיווני חקירה 25
זוויות חקירה 27
ספרות פרשנית 28
טקסטים ראשוניים 30
טקסטים ראשוניים של לאקאן 30
טקסטים ראשוניים של היידגר 31
מאמרים הקושרים בין הגות לאקאן ובין הגות היידגר 32
פרשנות הקשורה לקשר שבין ההיות לסובייקט 33
מאמרים העוסקים במושגים היידגריאנים 43
הכתיבה כהיות 49
מתודת הכתיבה של לאקאן 54
על הספר 56
פרק ראשון: הסובייקט של ההוויה 60
הקדמה 60
הסובייקט החבוי של “שיח רומא” 63
ההיות של ישות הֿDasein 65
ההיות כ’נהיות’ – ניסיון להמחשת ההיות 71
התהפוכה הגדולה מסובייקט של ידע להיות סובייקט 75
השיח כהיבור (ארטיקולציה) ההיות 77
השיח כהיבור הֿDasein 77
ההבנה כהגשמת השיח 82
אופני ההבנה כֿ, Verständnis כֿ VerstehenוכֿSinn 85
השיח כחיווי 87
השיח כהגשמה מהוברת (ארטיקולרית) של הסובייקט 92
השיח כמבנה תקשורת של הֿ Dasein 97
הדיבור מְמַסֵּד השיח בפסיכואנליזה של הסובייקט 100
דיבור והקשבה בשיח 102
‘דיבור ריק’ ו’דיבור מלא’ בשיח האנליטי 112
הקדמה 112
דיבורֿסרק של הֿDasein 113
ה’דיבור הריק’ והשעייתו 118
השעיית ההתנגדויות, קיטוע הדיבור והפסקת המפגש האנליטי 127
ה’דיבור המלא’ של הסובייקט 131
‘דיבור מלא’ ו’איכפתיות’ 131
היות – כחריצת מובן של ‘אימה’, ‘מציאות’ ו’אמת’ 133
‘אימה’ 134
המציאות של הֿDasein 140
המציאות של הסובייקט 144
גילוי ואמת בחיווי אצל היידגר 149
האמת של הֿDasein והחיווי 153
האמת כמקור לחיווי 156
ה’אמת’ של ‘הדיבור המלא’ 162
פרק שני: ה’התנסות הנחיית’ הֿ Erlebnis 169
הקדמה 169
מקורותיה הפילוסופיים של ה’התנסות’ האנליטית 170
ה’התנסות’ אצל הפילוסופים האמאן, הרדר ודילתי 172
בעקבות התפנית של דילתי ופרויד 184
ה’התנסות הנחיית’ של דילתי 186
ה’התנסות’ כסיבה לפילוג 193
מושג הֿErlebnis אצל פרויד 197
ה’התנסות האנליטית’ אצל לאקאן 203
מיתוס ופנטזמה ב’התנסות האנליטית’ 205
ה’התנסות’ על פי לאקאן ב”שיח רומא” 222
פרק שלישי: הסובייקט כ’לוגוס’ וכאיווי 225
הקדמה 225
ההיות כהתארעות בשפה אצל היידגר 226
המתודה של ה’הליכה דרך’ 234
הראייה כהיפתחות ליישות כהיות 236
תפיסת המובן כהיות (apprehension, Vernehmung) 239
תפיסת המובן כ’לוגוס’ 251
ה’לוגוס’ כשיח מְמַסֵּד היות 256
ההיות, האיווי וה’התנסות’ 264
מופעיו של ה’איווי’ כהיות 272
פרק רביעי: הטמפוראליוּת של הֿDasein ושל הסובייקט 285
הקדמה 285
מובאות מן העבודה הקלינית 288
המוות של הֿ Dasein אצל היידגר 290
ההטרמה של המוות והסובייקט 300
המצפון כעדות לאמת של הֿ Daseinושל הסובייקט 311
מבנה המצפון על פי היות וזמן 314
ה’התנסות’ במובן של הֿ Dasein ושל הסובייקט 326
האשמה כמסד למובן 329
חופש הבחירה של הֿ Daseinושל הסובייקט 340
ה’החלטיות כקיום של מצב 349
הטמפוראליות האקסטטית כמיסוד הֿ Dasein והסובייקט 352
האקסטטיות ו’הרף העין’ של הופעת הֿ Daseinוהסובייקט 354
ה’איכפתיות’ והטמפוראליות – כהיות וכזמן 360
הסובייקט המהוסטר כהיסטורי והמבנה הקליני של ממדי הזמן שלו 365
ה’היסטוריוּת’ כרצף מצבי חיים 372
מקורות ה’היסטוריות’ של הֿ Dasein 375
העלאה בזיכרון כ’היסטוריות’ אקסטטית 387
ה’היסטריה’ וה’אובססיה’ כ’היסטוריות’ 395
הסובייקט הוא הֿDasein 398
ההחלטיותֿהמטרימה של הסובייקט וסיום אנליזה 403
הסובייקט של היידגר והסובייקט של לאקאן 407
הסובייקט הטמפוראלי של האהבה 411
סיום – תובנות והשלכותיהן 419
מילים של תודה 426
ביבליוגרפיה 429
מפתח 434
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.