גב הספר

נקודת המוצא של ספר זה היא שעלינו לדון בהכרעות הערכיות המכוננות את חיינו ולברר אם אין מקום להכניס בהן תיקון. ברוח זאת, הספר מבקש לבחון את התאוריה הפוליטית הליברלית העומדת ביסוד המשטרים של מדינות המערב. בליברליזם של שתי המאות האחרונות קיימים שני זרמים מרכזיים ‒ הזרם האחד הוא “הליברליזם של האוטונומיה”. אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא היכולת של אדם לקבוע בעצמו את תוכני חייו. הליברליזם הזה מצפה מהמדינה שתיצור את תנאי החירות המאפשרים את האוטונומיה. הזרם המרכזי האחר הוא “הליברליזם של השגשוג”. אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא פיתוח של היכולת האנושית הטמונה באדם, ומימושהּ. קיימת אפוא קִרבה בין הליברליזם הזה לבין המרקסיזם, שהערך שלו הוא השגשוג האנושי. המלצות המדיניות של הליברליזם של השגשוג חופפות לאלו של הסוציאל-דמוקרטיה: פעולת המדינה לאספקה של שירותים נרחבים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, הביטחון הכלכלי וכולי. גם מהבחינה הזאת קיימת קִרבה בין הליברליזם של השגשוג לבין המרקסיזם. הספר טוען שעלינו לאמץ את הליברליזם של השגשוג. כמו כן הספר טוען שהתאוריה הליברלית של העשורים האחרונים לא הקנתה לפוליטיקה את החשיבות הראויה לה, וקורא לאימוצה של פוליטיקה רפובליקנית. הספר אף בוחן את המידה שבה הזרמים המרכזיים במשפט של המאה העשרים פעלו מתוך מוּדעות לכוחו לכונן את הערכים בחיינו.

 

פרופ’ מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב. זהו ספרו התשיעי. ערך שישה ספרים. פרסם למעלה ממאה מאמרים בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובגרמניה. לימד באוניברסיטאות בארצות הברית, בבריטניה ובאיטליה. זכה בשורה של פרסים יוקרתיים.

 

תוכן העניינים

מבוא  17

 

חלק א’: משפט  23

פרק א’: שלושה סוגים של שיח על המשפט במאה ה־20  25

א.  הפורמליזם המשפטי  25

הניתוח הכלכלי של המשפט  33

שווקים  33

הפורמליזם של הניתוח הכלכלי  40

הניתוח הכלכלי של המשפט והמודרנה  50

מדוע הצליח הניתוח הכלכלי של המשפט?  63

ב.  הריאליזם המשפטי  69

ג.  לימודי המשפט הביקורתיים  73

 

חלק ב’: תאוריה פוליטית  79

פרק ב’: הליברליזם של האוטונומיה  81

א.  אוטונומיה  83

ספרו של יוסף רז על האוטונומיה  88

ב.  הליברליזם השוויונאי (Egalitarian Liberalism)  105

מבוא  105

ג’ון רולס  107

הליברליזם השוויונאי  114

“שוויון במה?”  117

שוויון דמוקרטי: ההיסט של שאלת הצדק מן המדינה אל החברה האזרחית  119

גישות של מספיקוּת וקדימוּת  123

 

 

פרק ג’: הליברליזם של השגשוג  126

א.  מבוא  127

ב.  הליברליזם של השגשוג האינטלקטואלי והמוסרי  132

האב המייסד: ג’ון סטיוארט מיל  132

חוליית ההמשך: תומס היל גרין  139

“הליברלים החדשים”  140

הליברליזם של השגשוג האינטלקטואלי והמוסרי באמריקה: ג’ון דיואי  148

ג.  הליברליזם של השגשוג הכוללני  150

הכלאה בין ליברליזם השגשוג והמרקסיזם: קראופורד בראו מקפירסון  151

“גישת היכולות” של מרתה נוסבאום  154

ליברליזם השגשוג הליברטריאני של דאגלס רסמוסן ודאגלס דן יואיל  159

ד.  השלכותיו של הליברליזם של השגשוג  161

הליברליזם של השגשוג והמרקסיזם  161

הליברליזם של השגשוג והסוציאל־דמוקרטיה  163

שגשוג ואוטונומיה  170

תאוריות של איכויות אנושיות אובייקטיביות  174

שגשוג ואמנות  178

שגשוג ודת  184

הורות  191

ממשפט חוקתי לפוליטיקה ולמשפט מִנהלי, מאוטונומיה לשגשוג  192

 

חלק ג’: פוליטיקה  195

פרק ד’: הליברליזם והתפיסה הרזה של הפוליטיקה  197

א.  ליברליזם ופוליטיקה   197

הליברליזם הנייטרליסטי  202

הפוליטיקה הממושפטת של הליברליזם  204

הירידה במעמדה של התועלתנות  206

עליית הפוליטיקה של הזהות וחיזוק החשיבה על הפוליטיקה במושגים של צדק  208

ב.  הליברליזם של ג’ון רולס  208

כללי הצדק ולא הפוליטיקה עצמה  209

“המצב המקורי” והבריחה מהפוליטיקה  211

“התבונה הציבורית” והבריחה מהפוליטיקה  212

השתלטות המשפט על הפוליטיקה  213

ההבחנה בין הפרטיות והחברה האזרחית לבין הפוליטיקה  215

הנייטרליזם של רולס  216

סיכום  217

ג.  כיצד צריך להפעיל את הפוליטיקה: המענה הרפובליקני  218

עיקרי הרפובליקניוּת  218

הרפובליקניות והפוליטיקה של קבוצות האינטרס  222

התחייה הרפובליקנית ועליית הדמוקרטיה ההתדיינותית  228

הרפובליקניות והליברליזם של השגשוג  232

האם יכול להתקיים טוב משותף במדינה רב־תרבותית ודו־לאומית?

כיצד צריכה להתנהל הפוליטיקה הרפובליקנית  233

בעיות הפוליטיקה הרפובליקנית  241

הקצנה  241

צביעות  244

פער בין אידאלים לבין המציאות  245

ד.  סיכום  248

 

חלק ד’: סיום  251

פרק ה’: ארבע הערות קצרות  253

שוק ותרבות  253

האתגר: יצירת תנאי הרקע לשגשוג במבנה הכלכלי החדש  259

אמריקה וישראל  267

העולם 273

 

רשימת מקורות  275

 

מפתח עניינים  305