ראשי » הגות ועיון » אלפיים ועוד – מחשבות על תרבות בישראל &#…

מבצע!

אלפיים ועוד – מחשבות על תרבות בישראל – גיליון 3



Alpayim Ve'Od 3 - Rethinking Culture in Israel A Biannual Journal

, ,

עריכה: דליה טסלר

מס' עמודים: 264 / תאריך יציאה: יולי 2021

דאנאקוד: 249-50873 / מסת"ב: 978-965-7778-89-0

₪84.00   67.20 42.00

תיאור

תיאור

עורכת: ניצה דרורי־פרמן
מערכת: רחל אלבק־גדרון, דוד הראל, ניסים מזרחי, סלמאן מצאלחה

תוכן העניינים

תוכן העניינים

שרה סטרומזה, “קונביבנסיה“ אינטלקטואלית מזרחית:
אל־רקה, מוסול, חלבּ, אז והיום 16
איתמר רבינוביץ, מלחמת הנרטיבים הישראלית־פלסטינית 26
סלמאן מצאלחה, שרתי לך בִּלאדי 45
מנחם מאוטנר, שתי וריאציות על הנושא “מוות“, או: האם המדינה אוהבת אותנו 68
שלמה בן עמי, זאב שטרנהל — בשולי עבודותיו 83
אדם סליגמן, לחיות עם שוני 96
יפעת ביטון, לבנטיניות ומשפט 114
ח‘אלד פוראני, הרהורים על הן אפשר מאת מני מאוטנר 139
יאיר גרבוז, אבנר כץ. מקרה עין. מקרה יד. ומקרה לב. 144
ימימה חדד, פמיניזם, נשים ונשיות: נוכחותן ותרומתן להגות הבובריאנית —
על הביוגרפיה מרטין בובר: חיים של אמונה ומחלוקת, מאת פול מנדס פלור 151
ישראל יעקב יובל, עקידת יצחק — הסיפור המושתק 166
יהושע דגני ובנימין בראון, הפוסק כ‘היסטוריון‘ וכמחנך: תיאור מאורעות עבר
בספר משנה ברורה 209
עודד היילברונר, “ 1968 “ 232
שולמית שחר, “זה מה שיכולתי לכתוב מיד אחרי דוקטור פאוסטוס“:
תומס מאן והרטמן פון אוּאה — גילוי עריות ביצירות מהמאה ה־ 13 ומהמאה ה־ 20 254

על המחברים

על המחברים

שרה סטרומזה, פרופסור אמריטה בקתדרה ללימודי ערבית ע“ש אליס וג‘ק אורמות,
לימדה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית
בירושלים. בין השנים 2006-2003 כיהנה כסגנית רקטור, ובין השנים 2012-2008
כרקטור של האוניברסיטה העברית. חברה באקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורג
ובאקדמיה האירופאית למדעים ואמנויות. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של המחשבה
הפילוסופית והתיאולוגית בעולם האסלאם בימי הביניים המוקדמים, בספרות
הערבית־יהודית של ימי הביניים, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של המוסלמים
והיהודים בספרד המוסלמית.
מפרסומיה:
• Freethinkers of Medieval Islam: Ibn al-Rāwandī, Abū Bakr al-Rāzī,
and Their Impact on Islamic Thought (Leiden: Brill, 1999).
• Maimonides in his World: Portrait of a Mediterranean Thinker
(Princeton: Princeton University Press, 2010).
• Dawud al-Muqammas, Twenty Chapters (Provo, Utah: Brigham
Young University Press, 2016).
• Andalus and Sefarad: On Philosophy and its History in Islamic
Spain (Princeton: Princeton University Press, 2019).

 

איתמר רבינוביץ, פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל
אביב. כיהן כנשיא אוניברסיטת תל אביב בשנים 2007-1998 , וכשגריר ישראל בוושינגטון
ונושא ונותן עם סוריה בשנים 1996-1993 . בין ספריו: האופק המתרחק: ישראל, הערבים
והמזרח התיכון 2012-1948 , הוצאת דביר, 2012 ; יצחק רבין — חייל, מדינאי, מנהיג, הוצאת
דביר, 2017 ; עם כרמית ולנסי, ספרו רקוויאם סורי עומד לראות אור ב־ 2021 .

 

סלמאן מצאלחה, יליד הכפר הגלילי אל־מגאר, חי בירושלים. משורר, מתרגם ומסאי דו־
לשוני, בערבית ועברית. חקר את השירה הערבית וכתב עבודת דוקטורט על אספקטים
מיתולוגיים בשירה הערבית הקדומה, והיה עורך שותף של הקונקורדנציה לשירה הערבית.
מפרסם טורים בענייני אקטואליה בעיתונות הערבית והעברית. בשנים האחרונות מפרסם
טור בעיתון ״הארץ״. פרסם שמונה קבצי שירה מפרי עטו ותרגומים רבים לערבית
ולעברית. על ספר שיריו אחד מכאן זכה בפרס הנשיא לשירה עברית.

 

מנחם מאוטנר, פרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת
המשפט ע“ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם
של שמונה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניה
ובאירופה. ערך שישה ספרים. מחקריו עוסקים בקשר שבין המשפט והתרבות ובקשר שבין
המשפט והתיאוריה הפוליטית הליברלית. שני ספריו האחרונים, הן אפשר: סיפור מזרח־
תיכוני עתידני; הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו, ראו אור בשנת 2019 .
ספרו על אוטונומיה ושגשוג לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, ראה אור ב־ 2021 .
שלמה בן עמי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודותיו עסקו
בשורשי הפַשיזם בספרד. שירת כשגריר ישראל בספרד, ומאוחר יותר גם כשר בממשלתו של
אהוד ברק. בהמשך למעורבותו במשא ומתן הישראלי־פלסטיני פירסם חיבור על הסכסוך
הישראלי־ערבי . Scars of War, Wounds of Peace: The Israeli-Arab Tragedy

 

אדם סליגמן, פרופסור למדעי הדתות באוניברסיטת בוסטון. התגורר בישראל כעשרים
שנה ובשנות השבעים היה חבר קיבוץ כרם שלום. היה פרופסור אורח באוניברסיטת
הארווארד ובמכון הטכנולוגי של מסצ‘וסטס ובאוניברסיטאות בישראל וביפן. מייסדו
ומנהלו )מ־ 2001 ( של CEDAR – Communities Engaging in Difference
and Religion ופיתח תוכנית פדגוגית ייחודית שכוונתה לסייע באתגרים הנובעים
מחיים עם שוני. כתב וערך מספר רב של ספרים, האחרון שבהם )בשיתוף עם רוברט
וולר( How Things Count as the Same: Memory, Mimesis, Metaphor
הופיע בהוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד ) 2019 (. קיבל את פרס ליאופולד
לוקאס ) 2020 (.

 

יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה. פרופסור ביטון היא בוגרת האוניברסיטה
העברית ואוניברסיטת ייל ופוסט־דוקטורנטית באוניברסיטת הרווארד. מתמחה בתחום
דיני הנזיקין ואיסור־הפליה, ופעילה משפטית־חברתית בתחום. עבודתה המשפטית
מתורגמת לעולם המעשה ב“מרכז תמורה לקידום השוויון“, שאותו היא מנהלת בהתנדבות
מיום היווסדו לפני כ־ 15 שנים.

 

ח‘אלד פוראני, עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה
ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית,
מודרניוּת, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין. ספרו האתנוגרפי, Silencing
the Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב־ 2012 בהוצאת
אוניברסיטת סטנפורד. ב־ 2019 ראה אור, בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ספרו
Redeeming Anthropology: A Theological Critique of a Modern
Science, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה. במחקריו מבקש
ד“ר פוראני לעמוד על יסודות ומהות הביקורת הפלסטינית על מושג הריבונות המודרני.

 

יאיר גרבוז, צייר, כותב על אמנות ישראלית, מחבר וסטיריקן. לשעבר ראש בית הספר
לאמנות “המדרשה“ ויועץ לתרבות ואמנות של בית הספר “בסיס“. חתן פרס א.מ.ת לשנת
2003 , פרס רפפורט ופרסים נוספים. הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות במוזיאונים
ובגלריות בארץ ובחו“ל ויצירותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים חשובים.

 

ימימה חדד, עמיתת־מחקר ומרצה בבית הספר לתיאולוגיה יהודית באוניברסיטת פוטסדם
בגרמניה. הדוקטורט שלה, תיאופוליטיקה וחסידות בכתבי מרטין בובר, עוסק בהגותו
התיאו־פוליטית של מרטין בובר, על מגמותיה החסידיות והנרטיבים ההיסטוריים והמיתיים
המעצבים אותה. מחקריה ראו אור בספרים וכתבי עת אקדמיים באנגלית: “הרמנוייטיקה של
סוד, שתיקה־דתית ושכחת־הדיאלוג בפולמוס של מרטין בובר עם פראנץ רוזנצוויג בסוגיית
ההלכה“ ) 2020 (; “מיתוס־אקטיביזם חסידי: התיאופוליטיקה של בובר כתגובה וביקורת על
הלאומיות הפולקית“ ) 2019 (; “פירות השכחה: לאומיות ופוליטיקה בהגותם של מרטין היידגר
ומרטין בובר“ ) 2017 (. עתידים לראות אור בקרוב גם המאמר “הצדיק כמנהיג תיאופוליטי“
והמאמר )בשיתוף עם אדמיאל קוסמן( “תפקיד איש הרוח בחברה על פי משנתו של מרטין
בובר“. בנוסף, ראו שיריה אור בעברית ותורגמו לגרמנית בכתבי־עת שונים.

 

ישראל יעקב יובל, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה
העברית בירושלים. תחומי מחקר עיקריים: תולדות יהדות אשכנז בימי הביניים; יחסים
בין יהודים לנוצרים משלהי העת העתיקה ועד ימי הביניים; “הזמן הקדוש“ ביהדות
ובנצרות. ייסד ב־ 2002 את “סכוליון — מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות“
באוניברסיטה העברית, וכיהן כמנהלו עד לשנת 2010 . ייסד בשנת 2012 את “בית ספר
ג‘ק, ג‘וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח“ באוניברסיטה העברית, וכיהן
כמנהלו האקדמי עד לשנת 2019 . ספרו חכמים בדורם — המנהיגות הדתית של היהודים
בגרמניה במוצאי ימי הביניים, הוצאת מאגנס, 1988 . זכה בפרס שז“ר בשנת 1989 . ספרו
שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ: יהודים ונוצרים — דימויים הדדיים, הוצאת עם עובד, 2000 . זכה בפרס
ביאליק ב־ 2002 . הספר תורגם לאנגלית, צרפתית וגרמנית. ב־ 2012 זכה בפרס מטעם
האקדמיה הצרפתית. במרץ 2016 הוענק לו אות הכבוד וההצטיינות במסדר הרפובליקה
הפדראלית של גרמניה.

 

יהושע דגני, פיזיקאי, בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השתלם
במעבדות BELL בארצות הברית, ובמשך עשרות שנים עסק בניהול גופי מו“פ ובניהול
כללי בחברות עתירות ידע, בדגש על יישומי פיסיקה לרפואה. מאז פרישתו, יועץ בחברה
לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לומד וכותב בענייני
מחשבת ישראל והגות יהודית.
בנימין בראון, פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר
במכון הישראלי לדמוקרטיה. מחקריו עוסקים ביהדות החרדית לכל גווניה — חסידים,
ליטאים וספרדים — וביצירה ההלכתית בעת החדשה. מחקריו משלבים ניתוח רעיוני,
הלכתי, היסטורי וחברתי של היהדות החרדית, ועוסקים בהיבטיה השונים מן המאה ה־ 19
ועד היום.

 

עודד היילברונר, פרופסור במכללת שנקר, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הבין
תחומי. מחקריו עוסקים בהיסטוריה ותרבות אנגלית ואירופאית, היסטוריה גרמנית,
היסטוריה ותרבות ישראלית. לאחרונה יצא בהוצאת כרמל ספרו הדור של 1948 :
מתאבדים וחולי נפש בחברה הישראלית הצעירה.
10

 

שולמית שחר, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
היסטוריונית של ימי הביניים במערב אירופה, התמקדה בקבוצות שוליים של אותה עת:
נשים, ילדים, זקנים וכִתות מינות. בעת החדשה המוקדמת עסקה בצוענים. כלת פרס
ישראל להיסטוריה לשנת תשס“ג.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “אלפיים ועוד – מחשבות על תרבות בישראל – גיליון 3”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *