אלפיים ועוד – מחשבות על תרבות בישראל – גיליון 3

שרה סטרומזה, פרופסור אמריטה בקתדרה ללימודי ערבית ע”ש אליס וג’ק אורמות,לימדה בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העבריתבירושלים. בין השנים 2006-2003 כיהנה כסגנית רקטור, ובין השנים 2012-2008כרקטור של האוניברסיטה העברית. חברה באקדמיה למדעים של ברלין־ברנדנבורגובאקדמיה האירופאית למדעים ואמנויות. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של המחשבההפילוסופית והתיאולוגית בעולם האסלאם בימי הביניים המוקדמים, בספרותהערבית־יהודית של ימי הביניים, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של המוסלמיםוהיהודים בספרד המוסלמית.מפרסומיה:• Freethinkers of Medieval Islam: Ibn al-Rāwandī, Abū Bakr al-Rāzī,and Their Impact on Islamic Thought (Leiden: Brill, 1999).• Maimonides in his World: Portrait of a Mediterranean Thinker(Princeton: Princeton University Press, 2010).• Dawud al-Muqammas, Twenty Chapters (Provo, Utah: BrighamYoung University Press, 2016).• Andalus and Sefarad: On Philosophy and its History in IslamicSpain (Princeton: Princeton University Press, 2019). איתמר רבינוביץ, פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תלאביב. כיהן כנשיא אוניברסיטת תל אביב בשנים 2007-1998 , וכשגריר ישראל בוושינגטוןונושא ונותן עם סוריה בשנים 1996-1993 . בין ספריו: האופק המתרחק: ישראל, הערביםוהמזרח התיכון 2012-1948 , הוצאת דביר, 2012 ; יצחק רבין — חייל, מדינאי, מנהיג, הוצאתדביר, 2017 ; עם כרמית ולנסי, ספרו רקוויאם סורי עומד לראות אור ב־ 2021 . סלמאן מצאלחה, יליד הכפר הגלילי אל־מגאר, חי בירושלים. משורר, מתרגם ומסאי דו־לשוני, בערבית ועברית. חקר את השירה הערבית וכתב עבודת דוקטורט על אספקטיםמיתולוגיים בשירה הערבית הקדומה, והיה עורך שותף של הקונקורדנציה לשירה הערבית.מפרסם טורים בענייני אקטואליה בעיתונות הערבית והעברית. בשנים האחרונות מפרסםטור בעיתון ״הארץ״. פרסם שמונה קבצי שירה מפרי עטו ותרגומים רבים לערביתולעברית. על ספר שיריו אחד מכאן זכה בפרס הנשיא לשירה עברית. מנחם מאוטנר, פרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורתהמשפט ע”ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. הוא מחברםשל שמונה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים שראו אור בישראל, בארצות הברית, בבריטניהובאירופה. ערך שישה ספרים. מחקריו עוסקים בקשר שבין המשפט והתרבות ובקשר שביןהמשפט והתיאוריה הפוליטית הליברלית. שני ספריו האחרונים, הן אפשר: סיפור מזרח־תיכוני עתידני; הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו, ראו אור בשנת 2019 .ספרו על אוטונומיה ושגשוג לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, ראה אור ב־ 2021 .שלמה בן עמי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודותיו עסקובשורשי הפַשיזם בספרד. שירת כשגריר ישראל בספרד, ומאוחר יותר גם כשר בממשלתו שלאהוד ברק. בהמשך למעורבותו במשא ומתן הישראלי־פלסטיני פירסם חיבור על הסכסוךהישראלי־ערבי . Scars of War, Wounds of Peace: The Israeli-Arab Tragedy אדם סליגמן, פרופסור למדעי הדתות באוניברסיטת בוסטון. התגורר בישראל כעשריםשנה ובשנות השבעים היה חבר קיבוץ כרם שלום. היה פרופסור אורח באוניברסיטתהארווארד ובמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס ובאוניברסיטאות בישראל וביפן. מייסדוומנהלו )מ־ 2001 ( של CEDAR – Communities Engaging in Differenceand Religion ופיתח תוכנית פדגוגית ייחודית שכוונתה לסייע באתגרים הנובעיםמחיים עם שוני. כתב וערך מספר רב של ספרים, האחרון שבהם )בשיתוף עם רוברטוולר( How Things Count as the Same: Memory, Mimesis, Metaphorהופיע בהוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד ) 2019 (. קיבל את פרס ליאופולדלוקאס ) 2020 (. יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה. פרופסור ביטון היא בוגרת האוניברסיטההעברית ואוניברסיטת ייל ופוסט־דוקטורנטית באוניברסיטת הרווארד. מתמחה בתחוםדיני הנזיקין ואיסור־הפליה, ופעילה משפטית־חברתית בתחום. עבודתה המשפטיתמתורגמת לעולם המעשה ב”מרכז תמורה לקידום השוויון”, שאותו היא מנהלת בהתנדבותמיום היווסדו לפני כ־ 15 שנים. ח’אלד פוראני, עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיהואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית,מודרניוּת, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין. ספרו האתנוגרפי, Silencingthe Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב־ 2012 בהוצאתאוניברסיטת סטנפורד. ב־ 2019 ראה אור, בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ספרוRedeeming Anthropology: A Theological Critique of a ModernScience, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה. במחקריו מבקשד”ר פוראני לעמוד על יסודות ומהות הביקורת הפלסטינית על מושג הריבונות המודרני. יאיר גרבוז, צייר, כותב על אמנות ישראלית, מחבר וסטיריקן. לשעבר ראש בית הספרלאמנות “המדרשה” ויועץ לתרבות ואמנות של בית הספר “בסיס”. חתן פרס א.מ.ת לשנת2003 , פרס רפפורט ופרסים נוספים. הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות במוזיאוניםובגלריות בארץ ובחו”ל ויצירותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים חשובים. ימימה חדד, עמיתת־מחקר ומרצה בבית הספר לתיאולוגיה יהודית באוניברסיטת פוטסדםבגרמניה. הדוקטורט שלה, תיאופוליטיקה וחסידות בכתבי מרטין בובר, עוסק בהגותוהתיאו־פוליטית של מרטין בובר, על מגמותיה החסידיות והנרטיבים ההיסטוריים והמיתייםהמעצבים אותה. מחקריה ראו אור בספרים וכתבי עת אקדמיים באנגלית: “הרמנוייטיקה שלסוד, שתיקה־דתית ושכחת־הדיאלוג בפולמוס של מרטין בובר עם פראנץ רוזנצוויג בסוגייתההלכה” ) 2020 (; “מיתוס־אקטיביזם חסידי: התיאופוליטיקה של בובר כתגובה וביקורת עלהלאומיות הפולקית” ) 2019 (; “פירות השכחה: לאומיות ופוליטיקה בהגותם של מרטין היידגרומרטין בובר” ) 2017 (. עתידים לראות אור בקרוב גם המאמר “הצדיק כמנהיג תיאופוליטי”והמאמר )בשיתוף עם אדמיאל קוסמן( “תפקיד איש הרוח בחברה על פי משנתו של מרטיןבובר”. בנוסף, ראו שיריה אור בעברית ותורגמו לגרמנית בכתבי־עת שונים. ישראל יעקב יובל, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטההעברית בירושלים. תחומי מחקר עיקריים: תולדות יהדות אשכנז בימי הביניים; יחסיםבין יהודים לנוצרים משלהי העת העתיקה ועד ימי הביניים; “הזמן הקדוש” ביהדותובנצרות. ייסד ב־ 2002 את “סכוליון — מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות”באוניברסיטה העברית, וכיהן כמנהלו עד לשנת 2010 . ייסד בשנת 2012 את “בית ספרג’ק, ג’וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח” באוניברסיטה העברית, וכיהןכמנהלו האקדמי עד לשנת 2019 . ספרו חכמים בדורם — המנהיגות הדתית של היהודיםבגרמניה במוצאי ימי הביניים, הוצאת מאגנס, 1988 . זכה בפרס שז”ר בשנת 1989 . ספרושְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ: יהודים ונוצרים — דימויים הדדיים, הוצאת עם עובד, 2000 . זכה בפרסביאליק ב־ 2002 . הספר תורגם לאנגלית, צרפתית וגרמנית. ב־ 2012 זכה בפרס מטעםהאקדמיה הצרפתית. במרץ 2016 הוענק לו אות הכבוד וההצטיינות במסדר הרפובליקההפדראלית של גרמניה. יהושע דגני, פיזיקאי, בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השתלםבמעבדות BELL בארצות הברית, ובמשך עשרות שנים עסק בניהול גופי מו”פ ובניהולכללי בחברות עתירות ידע, בדגש על יישומי פיסיקה לרפואה. מאז פרישתו, יועץ בחברהלפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לומד וכותב בעניינימחשבת ישראל והגות יהודית.בנימין בראון, פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרבמכון הישראלי לדמוקרטיה. מחקריו עוסקים ביהדות החרדית לכל גווניה — חסידים,ליטאים וספרדים — וביצירה ההלכתית בעת החדשה. מחקריו משלבים ניתוח רעיוני,הלכתי, היסטורי וחברתי של היהדות החרדית, ועוסקים בהיבטיה השונים מן המאה ה־ 19ועד היום. עודד היילברונר, פרופסור במכללת שנקר, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הביןתחומי. מחקריו עוסקים בהיסטוריה ותרבות אנגלית ואירופאית, היסטוריה גרמנית,היסטוריה ותרבות ישראלית. לאחרונה יצא בהוצאת כרמל ספרו הדור של 1948 :מתאבדים וחולי נפש בחברה הישראלית הצעירה.10 שולמית שחר, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.היסטוריונית של ימי הביניים במערב אירופה, התמקדה בקבוצות שוליים של אותה עת:נשים, ילדים, זקנים וכִתות מינות. בעת החדשה המוקדמת עסקה בצוענים. כלת פרסישראל להיסטוריה לשנת תשס”ג.