אלבום תמונות

נולדתי בדירה מול השוק ליד שעון השמש; דירה קמורת תקרה בת שני חדרים.חדר אחד היה חדר האוכל, וגם חדר עבודה וחדר השינה של הדודה ליזה. במרכזו עמד שולחן מרובע גדול מכוסה במפה מעומלנת. הוא שימש שולחן עבודה לגזור עליו בדים מסומנים בגיר מקוּוקו, שולחן אוכל למשפחה ושולחן אירוח בשבתות.את השולחן ואת הכיסאות שסביבו בנה אבא מעץ אורן. כיוון שקפדן היה, בנה אותם בדקדקנות, ואז גימְפּלֶביץ הנגר הצהיר: "יש לי מתחרה חדש!"מכונת התפירה שליד הדלת ניצבה פתוחה ומוכנה לעבודה, קרש הגיהוץ לידה, ועליו מגהץ המונח זקוף על אחוריו, מוכן לפעולה.לדודה ליזה, שהתגוררה עמנו רוב הזמן, היתה ספה. כשהיו מרימים אותה, היתה פוערת את פתחה ובתוכה נהגו להחביא את שמיכת הפוך ואת כלי המיטה. אהבתי במיוחד את הכריות הצבעוניות שמונחות היו עליה ביום. הדודה ליזה רקמה עליהן במו ידיה ציפורים מצויצות ופרחים בחוט מחליף צבעים, שגווניו משתנים מבהיר לכהה, ולהיפך.בפינה אחרת של החדר עמד מקרר קרח.