ראשי » הגות ועיון » על סף העצמי

על סף העצמי

מס' עמודים: 264 / תאריך יציאה: 2017

דאנאקוד: 249-50485 / מסת"ב: 978-965-540-690-0

₪89   71.20

תיאור

תיאור

ה’עצמי’ הוא אחד המושגים החשובים ביותר בתרבות המערבית ובספרות הפילוסופית והפסיכואנליטית.

גב הספר

גב הספר

ה’עצמי’ הוא אחד המושגים החשובים ביותר בתרבות המערבית ובספרות הפילוסופית והפסיכואנליטית. אף על פי כן, קיים ניגוד רב בין מרכזיות העיסוק במושג לבין טווח השינויים שחלו בו לאורך השנים. ספר זה, שופך מעט אור על טיבו החמקמק של מושג העצמי, דרך שימוש בנקודת מבט בינתחומית החושפת את התרומה של מבנים חברתיים שונים למכלול מערכת ההתקשרות המבנה את עצמיותו של האדם.

הספר דן בחמישה מבנים מרכזיים שקושרו לאורך ההיסטוריה לפעולת כינון וביטוי ה’עצמי’ והם: המבנה של היחיד המונאדי, הדיאדה והטריאדה, הקבוצה הפסיכולוגית והקולקטיב. הוא מדגים כיצד לכל מבנה חברתי תרומה סגולית המכוננת פורטרט ייחודי של העצמי. בשונה מתפיסות עצמיות קלאסיות אשר אופיינו בעמדה לוגוצנטרית המניחה את עליונותו של מבנה מסוים כ’מסמן על’ של העצמיות, הספר ממחיש מדוע פעולת כינון העצמי איננה ניתנת לרדוקציה לפרדיגמת יחסים יחידה. הוא מציע לראות בעצמיות כמי שנעה על פי מהותה במחוזות הסיפיות, מתהווה ומתכוננת במעברים שמתרחשים בין ובתוך מבנים חברתיים שונים.

 

את ההשפעה של המבנים החברתיים והמעברים שמתקיימים ביניהם הספר מציג, בין היתר, באמצעות קריאה חדשנית בטקסטים שהיו למצגי יסוד בתרבות העברית ובדרמה הישראלית דוגמת: ‘הוא הלך בשדות’; ‘בערבות הנגב’; ‘הם יגיעו מחר’; ‘קרא לי סיומקה’; ‘חדווה ואני’; ‘ילדי הצל’; ‘לילה במאי’; ‘טיפולים אחרונים’; ‘ליל העשרים’, ‘חברות הכי טובות’ ועוד.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

פתח דבר   11

שער ראשון – מרחב הפעולה המשחקי של מבנים חברתיים

פרק א’ – מבנים חברתיים ראשוניים 17

בין סובייקט מונאדי לסוכן חברתי 17

כינונו של מבנה חברתי כמרחב היות משחקי 24

מופעים מבניים ומופעים תוכניים – צורה מול תוכן 29

פרק ב’ – טיבו הסגולי של המרחב האינטרסובייקטיבי:
עיון בפילוסופיה של מרטין בובר 35

מהחברתי לבינאישי – זיקה ויחס כנקודת מוצא להבנת הפנומן האנושי   36

מעברים בין מישורי הוויה כאקט של כינון ‘עצמי’ 43

תרומתו של בובר לחקר השפעתם של מבנים חברתיים:
מתפיסה תיאולוגית להתבוננות סטרוקטורלית   51

פרק ג’ – מבנים חברתיים משניים: דיאדה, טריאדה וקבוצה 57

אופנויות של יחסים דיאדיים: נרדפות ניגודיות והיכללות 58

הדיאדה כמבנה חסר מרכז 74

המבניות ההיברידית של הטריאדה:
בין שלם קבוצתי לשלוחה דיאדית 77

הקבוצה כישות אונטולוגית:
אספקטים מכוננים, רגולטיביים ודקדוקיים   83

כללים מכוננים ומרחבים קבוצתיים 84

התרומה של פרויד וביון לחקר קבוצות 87

כללים קבוצתיים רגולטיביים לעומת כללים קבוצתיים דקדוקיים 91

נספח: מונולוג, דיאלוג ורב שיח – צביונו הייחודי של הז’אנר הדרמטי 96

 

שער שני – מעברים בין מבנים חברתיים וייצוגי עצמי
בדרמה הישראלית

פרק ד’ – מחזאות דור תש”ח והעצמי הקולקטיבי 111

עיון במחזות ‘הוא הלך בשדות’, ‘בערבות הנגב’, ‘הם יגיעו מחר’ 112

דור הצברים והדקדוק הפנימי של צורת החיים הקולקטיבית 117

פוטנציאל המעברים בין מרחבי הוויה: אני אתה אנחנו 123

כאשר מבנה חברתי מתפקד כ’דומיננטה’ – סיפורו של דור המייסדים 129

פרק ה’ – זהותו של העצמי הלימינאלי: הדרמה הישראלית לאחר קום המדינה 137

כשתמונת העולם היציבה נסדקת ומתערערת:
עיון במחזות ‘קרא לי סיומקה’ ו’חדוה ואני’   139

הנסיגה אל המונאדה כאמצעי לשמור על תחושת ‘עצמי’ לכידה   145

במחוזות הלימינאליות: עיון במחזות ‘מחזה רגיל’ ו’ילדי הצל’ 151

לימינאליות כשלב מעבר וכמצב היות 156

השפעת מצבי היות לימינאליים על כינון ה’עצמי’: עיון במחזה ‘ילדי הצל’ 162

מעברים בין מונאדה לדיאדה כפעולה של כינון ‘עצמי’ 169

מונאדיות, סובייקטיביות ואינדיבידואליות:
עיון במחזות ‘לילה במאי’ ו’טיפולים אחרונים’   176

מונאדיות כסימפטום של צורת החיים המודרנית 179

פרק ו’ – זיקות בין מבנים חברתיים: דרמה ישראלית בת זמננו 187

תרומתה של הקבוצה לכינון ה’עצמי’:
עיון במחזות ‘ליל העשרים’, ‘משפחה חמה’ ו’משאלה אחת ימינה’ 189

מעברים בין מבנים ואי היכולת של מבנה חברתי לתפקד כיחידה אוטרקית   196

קבוצות ראשוניות וזיקת ‘אני אנחנו’ 206

צנטריפטליות קבוצתית אל מול צנטריפוגליות דיאדית 210

שאלת התרומה הסגולית של הטריאדה לכינון וביטוי ה’עצמי’:
עיון במחזה ‘חברות הכי טובות’ 213

אופנויות של יחסי אובייקט טרינגולריים 215

סיכום ואחרית דבר 224

מקורות 230

מפתח שמות ומושגים 259

 

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “על סף העצמי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *