ראשי » הגות ועיון » על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג מש…

מבצע!

על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף

תאריך יציאה: נוב-14

דאנאקוד: 249-50259

₪69   55.20 48.30
Name Range Discount
מבצע שבוע הספר 2022 1 - 1 12.5 %
מבצע שבוע הספר 2022 2 - 2 25 %
מבצע שבוע הספר 2022 3 - 10 37.5 %

גב הספר

גב הספר

על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות הוא דיון עמוק, חקרני ומאיר עיניים העוסק בתפקיד הסֵמל באטיולוגיה של מחלות אורגניות ופסיכוזה. המחבר פותח דלתות לחיבור העבודה הקלינית עם החקירה הפילוסופית, ומביא המחשות בין השאר מתוך יומן השיגעון של דניאל פול שרבר. הוא מעוניין בעיקר בפיתוח גישות פוריות של הפסיכותרפיה לבעיית הגוף והנפש…

מייקל אייגן, פרופסור לפסיכותרפיה ופסיכואנליזה באוניברסיטת ניו יורק, מחברם של ספרים אחדים, ביניהם Feeling Matters וכן The Psychotic Core
בשבילי, הצד המרתק ביותר של הספר היה החתירה מלאת התשוקה אל האמת של שני אנשי מקצוע מתחומי עיסוק שונים, המנהלים שיח משותף איש-איש בשפתו ומשדה הידע שלו, ומנסים למצוא בסיס להסכמה, שלא הושגה, לדעתי – אבל מה זה חשוב, כאשר המסע עצמו מלהיב כל כך שאין רצון להפסיד אפילו טיעון אחד.

לינט חזן, MD פסיכיאטריה, ראש המרכז לפסיכותרפיה במרכז הרפואי מונאש – מלבורן, אוסטרליה. עוד מאת שמואל חזנוביץ: המקרה של ג’יי הקטנה

ג’יי הקטנה, מטופלת צעירה שידעה אהבות וחוליים שלא ייאמנו, הוא סיפור של מקרה חריג וטיפול חריג, שהפך למסע אישי מורכב. במהלכו נחשף המטפל לעימות הקשה של חייו, חווה קשר בלתי מקובל עם מטופלת ועמד בפני דילמות נפשיות קשות. כך שובר הספר, שבא לתעד מקרה אמיתי, את הגבולות המוכרים בין סיפורת לעיון. זהו סיפור על מעמקי הנפש המסתוריים ועל החיפוש אחר הקוד לפענוח המסתורין בהסבר תבוני שיביא מזור. שמואל חזנוביץ, פסיכולוג קליני, שהה שנים רבות בקנדה לצורכי לימוד ומחקר ושם טיפל בג’יי הקטנה.

מתוך ההקדמה

מתוך ההקדמה

בדיקת המציאות

ספר זה בחלקו העיקרי הוא שיחה שניהלתי בכתובים עם הפרופסור מנחם ברינקר ומטרתה הייתה לבחון את היסודות של עבודתי כפסיכולוג קליני בשדה המחלות הכרוניות. באופן לא מפתיע, המקום שבו דעותינו המנוגדות נפגשו היה דווקא בשאלה הנצחית של יחסי גוף ונפש. בחלקו השני של הספר בחרתי להציג מקרה קלאסי של פסיכוזה מהקנון הפרוידיאני, המקרה של שרֵבּר, כתַבנית מחקר של הגורמים הנפשיים המעורבים במחלה כרונית ובתוואי הדרך הפטאלי שלה.

פגישותיי עם הפילוסוף עדי צמח בֿ2002 היו צעד ראשון בסדרת התפתחויות שהובילו לפורמט של ספר זה. עדי חלק אתי את העניין באפשרות של פסיכותרפיה למחלות מסַכנות חיים ואילו אני התעניינתי בהבנתו את ויטגנשטיין. בנקודה מסוימת עלה הרעיון של שיתוף פעולה בינינו. המשאלה שלי הייתה להעמיד את עמדת הבסיס שלי לטיפול הנפשי במחלות אורגניות בעימות ישיר מול העמדה הפילוסופית של עדי. כבר בזמן כתיבת עבודת הדוקטור שלי, התברר לי בוודאות שהחזון הקליני שהדריך את צעדיי בטיפול באנשים עם סימפטומים אורגניים לא עבר את מבחנו הפילוסופי לשביעות רצוני. חשתי בצורך לעמוד בעימות אמיתי. בנוסף, שנינו הרגשנו את הצורך בהקמת מערך קליניֿפילוסופי שיציע גם מקום להתמחות קלינית וגם מקום לימוד לסטודנטים וחוקרים העוסקים בבעיית הגוף והנפש. “הקבוצה הירושלמית למחקר הפסיכוזות” קמה בקיץ 2003 במכון ון ליר בירושלים ובמשך שלוש שנות עבודתה נעשתה לשדה המחקר הראשון לתוכנית זו. למרבה הצער, עדי צמח לא ליווה אותנו כל הדרך ולא הספיק לקצור את הפירות המבורכים של עבודתנו. במהלך אחת מפגישות הערב של הקבוצה הוא עבר אירוע מוחי, ועד היום לא התאושש ממנו. קשה לתאר את רגשות ההלם והצער של כולנו, תלמידיו הקרובים, ושל המעגל הרחב של עולם הפילוסופיה בישראל על האובדן. עם עזיבתו, התוכנית המקורית שלנו ליצור מוסד קליני שיהיה קשור למחלקה לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית נסוגה לעולם החלומות, ואני נותרתי להוביל את הקבוצה לבדי. גם התוכנית שלי לבחון את הפילוסופיה שלי בשאלת הגוף והנפש למול ביקורת שיטתית, נשארה מיותמת. הפילוסוף ואיש ביקורת הספרות מנחם ברינקר, חברו הוותיק של עדי, נחלץ לעמוד בפרץ וסיפק לי התנגדות הולמת של ידיד אמת.

הבחירה בפסיכוזות כמוקד למחקר משולב נועדה למלא כמה פונקציות. פסיכוזה היא מחלה כרונית ממש (ובמקרה של שרבר, קטלנית), ונגיעתה בנפש עמוקה כל כך שהיא הופכת למעבדה חיה למחקר בתחום הקשרים האפשריים בין הגוף והנפש. חשתי שהתעלומה המתמשכת של הפסיכוזה אינה יכולה להיות מנותקת מהמסתורין של בעיית הגוף והנפש. הפתרון של חידה אחת, כך האמנתי, יוביל להתרת הסבך סביב ציר משמעותי החוצה את כל המחלות הכרוניות. אך הפסיכוזה אינה רק מסתורין פסיכולוגי, היא גם נקודת עיוורון עיקשת בלב ההיסטוריה של הפילוסופיה. אריסטו, הפילוסוף שתורתו מקיפה את מכלול המציאות, מעולם לא התייחס לשיגעון. מעולם גם לא התפתחה בשדה הפילוסופיה מסורת ארוכת שנים ובעלת משקל הדנה בטבעו של השיגעון. מול המוזרות הזו, הטענה המובאת במאמר זה מצביעה על תופעת האיֿרציונליות כמקור עיקרי לחלל הזה; משתמע מכך שהיא חייבת להיות במוקד המחקר. נעשה כאן מאמץ להראות שהבנת האיֿרציונליות היא הבסיס ההכרחי למחקר של הפסיכוזה. בנוסף, היה חשוב לבחון את האפשרות לשיתוף פעולה בין חוקרים מתחומי התמחות שונים. פילוסופים, פסיכיאטרים, פסיכואנליטיקאים, רופאים והיסטוריונים של התרבות השתתפו בפעילות הקבוצה, והיכולת שלהם לחשוב יחד לא הייתה ניתנת לחיזוי.

עבודת הקבוצה התגבשה לבסוף לכדי כמה שאלות סביב מאפייניה של הפסיכוזה. כתב היד שפרסמתי כסיכום לאותה תקופה התבסס על היסודות שהונחו במהלך העבודה. ההבנה החדשה של הפסיכוזה כתופעה שמייצגת מבנה בעייתי של תשוקה אכן העלתה במוחי כיוון מחקר של מחלות כרוניות. אך הדרך להפוך את כל המאמץ הזה למציאות נותרה שאלה פתוחה.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

הקדמה 9

פסיכולוג משוחח עם פילוסוף

שיחה ראשונה: במשבר מול פרויד 17

שיחה שנייה: המיניות כגשר אל הנפש 29

שיחה שלישית: גוף ונפש במסורת הפילוסופית 37

שיחה רביעית: ההנחה הסמלית ומשחקי השפה 47

שיחה חמישית: ויטגנשטיין וראיית צד 53

שיחה ששית: פסיכוזה, שפה פרטית, וחוקי השפה 60

שיחה שביעית: עם מקדאול בחיפוש אחר עולם תבוני 65

שיחה שמינית: מושג מול סמל 75

שיחה תשיעית: סמלים ומוסר השכל 91

גוף ונפש: הערות סיכום 102

ביקור חוזר בפסיכוזה של שרבר: מבט אל תפקיד התשוקה

הקדמה 109

עמדת פרויד 112

תשובת לאקאן 122

הסבר אפשרי למקרה של שרבר: תפקיד התשוקה 127

הפסיכוזה של שרבר: מבט אל מקור התוקפנות 136

הניסים בנוף ההזיות הפסיכוטיות 140

ניסוח מחדש של התנאי הספציפי להופעת השיגעון 148

על השאלה ההומוסקסואלית 151

הערה על הזהות הנשית של שרבר 156

הערה על הפרנויה 159

תודות 161

ביבליוגרפיה 163

מפתח אישים 173
GetBooks

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף”

האימייל לא יוצג באתר.