ראשי » הגות ועיון » חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום; נתניהו מול מורשת רבין

חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום; נתניהו מול מורשת רבין



Affluent society without welfare and peace

עריכה: בני מזרחי

מס' עמודים: 345 / תאריך יציאה: אוקטובר 2019

דאנאקוד: 249-50684 / מסת"ב: 978-965-540-907-9

₪99.00   79.20

גב הספר

גב הספר

תהליך ההשתלבות של ישראל בכלכלה הגלובלית (מ-1985 עד היום), לוּוה בשתי סוגיות לאומיות:

  1. אם ראוי להעדיף את המודל הניאו-ליברלי על פני המודל הסוציאל-דמוקרטי היעיל נוסח מדינות צפון אירופה.

 

  1. אם להעדיף את חזון ארץ ישראל השלמה (כולל רמת הגולן) על פני חזון ההפרדה והדו-קיום בשלום עם שכנינו הפלשתינאים, הסורים והלבנונים, ובכך לאתר את האיום האיראני ולהשתיקו.

 

יורם גבאי, הממונה לשעבר על הכנסות המדינה, מפרט בספר זה את עיקר המהלכים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של תהליך השלום שנעשו בדור האחרון, וזאת בעיקר על רקע הניסיון, העדות והפעילות האישיות שלו בנושאים אלה. מן הדיון בספר אפשר להסיק שנתניהו הצליח להשיג, בתחכום ובמודע, את יעדיו הלאומיים, אשר היו מנוגדים לחלוטין לאלה של יצחק רבין ומורשתו.

 

כיום ישראל היא חברת שפע יציבה מבחינה פיננסית ועתירת מט”ח ותעסוקה, וזאת על חשבון שחיקה קיצונית של הוצאות הממשלה בתחומי הבריאות, הסיעוד, הרווחה, הקצבאות והתשתיות התחבורתיות. כיום, חזון ארץ ישראל השלמה לכאורה “ניצח”, כל זאת במחיר של חיכוכים קיצוניים מתמשכים בין המתנחלים והצבא ובין הפלשתינאים בגדה, הסלמות מתמשכות בעזה וכאשר האויב האיראני כבר נמצא בגבולנו הצפוני.

יורם גבאי מציג בספר חלופות עתידיות ומעשיות, אשר יאפשרו את המשך הצמיחה, היעילות והיציבות הכלכלית, כמו גם שיפור משמעותי בתחומי הרווחה והתשתיות הציבוריות.

הספר מציג גם חלופות ריאליות להיפרדות מן הפלשתינאים.

להערכת המחבר, המשך הסטטוס קוו החברתי והפוליטי (שליטה בעם אחר), יביאו להגברת המתח הסוציאלי בין מרכז לפריפריה ובין עניים ועשירים. זאת ועוד, יקצין העימות בין הימין הדתי-לאומני לבין מערכת המשפט, הפרקליטות, המיעוטים, התקשורת, העובדים הזרים והשמאל החילוני. מגמת השחיקה של הדמוקרטיה הליברלית הישראלית תימשך ותגלוש משטחי הגדה לתוך מדינת ישראל.

 

תוכן העניינים

תוכן העניינים

אסטרטגיות חלופיות בכלכלה ובפוליטיקה  13

פרולוג

המהפך הבין־דורי מסוציאל־דמוקרטיה לחברת שפע ליברלית,

כולל נתונים אמפיריים וזוויות אישיות  23

גילויי גזענות וחוסר סובלנות  31

מוצא עדתי ופערים בין מרכז לפריפריה  33

ביטחון חברתי אז והיום  34

הישגים וכשלים כלכליים־חברתים – נתונים אמפיריים  35

תפקיד ממשלתי בכיר מקצועי – ניסיון אישי  39

“שומר הסף” ותחום התקשורת  44

מאבקים פרלמנטרים נוספים – ניסיון אישי  45

יצחק רבין ומיסוי הבורסה  52

מבוא

מגמות בכלכלת ישראל –

מעבר מסוציאל־דמוקרטיה לחברת שפע גלובלית, כולל ניסיון אישי  54

פרק א’

יישום המודל הכלכלי הגלובלי בעולם ובישראל והקשריו למחאה החברתית, כולל השפעות המשבר בשנת 2008  59

תקציר  59

גורמי המחאה  60

1     הרקע האובייקטיבי למחאה 2011-1985  60

2     הגלובליזציה הכלכלית וכלכלת ישראל  62

3     המודל הגלובלי הנוכחי  63

3.1     עקרון היציבות הפיננסית  64

3.2     פתיחת שווקים  67

4     התאמת ישראל למודל הגלובלי 2018-1985  69

4.1     מדינת ישראל – הייצוב הפיננסי  70

5     מדינת ישראל – פתיחת שווקים לחו”ל  72

6     פתיחת שוקי הסחורות  72

7     פתיחת שוקי ההון והמט”ח  76

8     תוצאות חברתיות של מודל פתיחת השווקים והייצוב

הפיננסי 2018-1985 – רקויאם למדינת הרווחה  77

9     השפעת הייצוב הפיננסי והורדת המסים על אי השוויון  79

10   השפעת פתיחת השווקים על אי השוויון  84

11   כלכלה וחברה בישראל, 2011-2003  85

פרק ב’

גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים כרקע למחאה החברתית  99

תקציר  99

גורמי המחאה החברתית בישראל – קיץ 2011  100

אסטרטגיית המקרו בתקציב והמחאה החברתית  103

תחום הבריאות והמחאה החברתית  104

תחום האקדמיה והמחאה החברתית  106

תשלומי ההעברה ותקצוב רשויות מקומיות והמחאה החברתית  107

התפלגות תוספת העושר והמחאה החברתית  108

מחירי הנדל”ן והמחאה החברתית  111

חברת השפע והמחאה החברתית  115

המחירים והמחאה החברתית  117

שירותים ציבוריים ועסקיים והמחאה החברתית  119

מיסוי עקיף והמחאה החברתית  120

גורמי המחאה – סיכום  121

 

 

פרק ג’

הניגודיות וההשלמה שבין התיאוריה הכלכלית לבין מובילי המחאה  125

תיאוריה כלכלית והמחאה החברתית – תקציר  125

התיאוריה הכלכלית והמחאה החברתית  126

הערה כלכלית גלובלית  128

התיאוריה המקרו־כלכלית והמחאה החברתית  129

התיאוריה המיקרו־כלכלית והמחאה החברתית  133

ההנחות הבסיסיות של המודל הליברלי (מיקרו) מול

המחאה החברתית  134

1     שוויון בין כל בני האנוש  134

2     הנחות השוק המשוכלל, המחירים והשכר מול המחאה 142

סיכום ומסקנות  151

פרק ד’

הישגי המחאה החברתית וכשליה, כולל המלצות ועדת טרכטנברג ומידת יישומן בפועל   153

תקציר  153

השפעת המחאה החברתית על הכלכלה והחברה בישראל  154

השפעת המחאה החברתית על הכלכלה והחברה בישראל –

דוח ביניים  155

1     המחאה החברתית ותקציב המדינה  156

2     המחאה החברתית, הסקטור העסקי והצמיחה  157

3     המחאה החברתית, חלוקת הכנסות והעוני  160

4     המחאה החברתית ומחירי המוצרים והשירותים,

כולל נדל”ן  161

סיכום ומסקנות ביניים  163

ניתוח כרונולוגי היסטורי ורב־ממדי של השפעת המחאה על הכלכלה והחברה בישראל  164

1     המלצות ועדת טרכטנברג ומידת יישומן בפועל  165

2     תוספות שכר בסקטור הציבורי והעסקי כתוצאה מגיבוי

של המחאה  177

3     המחאה והסקטור העסקי  178

4     תקציב המדינה 2018-2012 והמחאה החברתית  182

5     הבחירות לכנסת, דעת הקהל והמחאה החברתית  191

6     המחאה החברתית ושכבת העניים באוכלוסייה  194

סיכום  202

פרק ה’

אסטרטגיה כלכלית־חברתית שתאפשר מעבר למדינת שפע עם רווחה  205

הערה כללית  205

תקציר  207

הצעה לאסטרטגיה כלכלית חברתית בהתאם למסר המחאה –

חזרה חלקית למדינת הרווחה  208

המודל המקרו־כלכלי ויעדי הרווחה החברתית  211

הדילמה הגלובלית  211

הדילמה הישראלית  214

האסטרטגיה המקרו־כלכלית – תקציב המדינה  215

תקציב המדינה – צד ההוצאות  220

החרדים  221

התנחלויות  222

ביטחון וחברות ממשלתיות  223

חברות רב־לאומיות ובינלאומיות  224

קצבאות לסוגיהן  224

סיכום ומסקנות  225

ליברליזציה ביבוא כאמצעי להגדלת תחרותיות והוזלות מחירים  226

רפורמה מוצעת בענף החקלאות והמזון המעובד  227

הצעת רפורמה בתחום החקלאות והמזון  228

רפורמות נוספות במכסים, במיסי קנייה ובמדיניות יבוא  230

הרפורמה בפנסיות והמחאה החברתית  231

רפורמות בשוק ההון וביטול הדרגתי של ויסות המט”ח על ידי הבנק המרכזי  236

השלמת הרפורמה בחינוך  241

רפורמה במערכת הבריאות  243

קצבאות וסיעוד  244

סיכום  245

רגולציה  245

שחיתות ויחסי הון־שלטון – ישראל  248

שחיתות שלטונית – תצפית אישית  254

אפילוג

מבט פרספקטיבי משנת 2018 ואתגרי דור ה־ Y 261

הדילמה האמתית – מדינת רווחה או מדינת סעד – תקציר  261

מבט פרספקטיבי  262

המשימה של דור ה־Y  266

1     דילמת מגבלת המקורות – התוצר הלאומי הגולמי  268

2     דילמת התקציב, מאזן התשלומים והחוב הלאומי  269

3     הדילמה הסקטוריאלית פוליטית  270

4     הדילמה – מדינת רווחה או מדינת סעד  271

5     העדפות סקטוריאליות – ענפי כלכלה ואזורי פיתוח  272

6     הדילמה – העשירים מול שאר האוכלוסייה  273

7     רפורמות מן הבסיס או הישגים קצרי טווח  274

סיכום  275

נספח 1

דירוג המשפיעים על כלכלת ישראל, כולל ניסיון והיכרות אישית  276

תקציר  276

דירוג המשפיעים  277

קטגוריית ראשי ממשלה  277

קטגוריית שרי האוצר  288

קטגוריית נגידי בנק ישראל  292

משרד האוצר והנהלת האוצר (כולל דירוג)  295

 

 

נספח 2

הוראת הכלכלה ו”דילמת העוגן”, כולל עמדות וניסיון אישי בהוראה  302

“דילמת העוגן”  303

החוגים לכלכלה – תוכניות לימודים  304

תוכנית הלימודים מנקודת ראותם של המרצים והתלמידים  304

מבוא לכלכלה – מיקרו  306

מבוא לכלכלה – מקרו  307

הוראת הכלכלה – הזווית האישית  308

נספח 3

השפעות כלכליות של שלום אזורי, כולל מסקנות מניסיוני האישי בשיחות השלום הכלכליות 311

תקציר  311

שלום אזורי – השפעות כלכליות  312

השפעות כלכליות של שלום אזורי – פירוט  314

ניסיון אישי והכללות – שיחות ותהליך השלום  317

התנתקות חד־צדדית בגדה – דילמת “המוצא האחרון”  321

התנתקות חד־צדדית מן הגדה המערבית – האם היא ריאלית?  322

שיקולים בעד ונגד נסיגה חד־צדדית  323

סיכום  326

תהליך השלום – הזווית האישית  326

מודל ה־Non Paper  329

אחרית דבר ונימה אישית   333

ביבליוגרפיה   344

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום; נתניהו מול מורשת רבין”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *