ראשי » סיפורת » אחרי חצות

אחרי חצות

תרגום: מגרמנית: מרים קראוס

תאריך יציאה: נובמבר 2015

דאנאקוד: 249-50305 / מסת"ב: 978-965-540-458-6

נקה

  • מודפס
    ₪74.00 ₪59.20

  • דיגיטלי
    ₪35.00

גב הספר

גב הספר

סוזנה מודר בת ה-16 עוזבת בשנת 1933 את בית הוריה ומגיעה לבית דודתה אדלהייד בקלן. דודתה מאוכזבת מחייה ומשום כך נהפכת לחסידה נלהבת של היטלר. כעבור שנתיים היא מלשינה לגסטאפו על אחייניתה, שאינה חביבה עליה, מה עוד שזו התארסה עם בנה פרנץ. אחרי שימוע שמסתיים בשלום סוזנה משתחררת. בינתיים מנסה פרנץ להקים חנות סיגריות קטנה, אבל מתחרה שלו, נאצי מוצהר, מלשין עליו והוא נשלח לבית הסוהר. אחרי שהוא משתחרר הוא נוקם נקמה נוראה באיש שבגד בו וסוזנה ניצבת לפני הכרעה קשה – האם היא בעד פרנץ או נגדו.

הסיפור של סוזנה מציג תמונה אותנטית של ‘הפשיזם היום-יומי המצוי’: זהו רומן שבו אירמגרד קוין מראה כיצד אחרי ניסיון של ארבע שנות דיקטטורה נציונל-סוציאליסטית אנשים מסתדרים עם המשטר ומסתגלים אליו.

מתוך הפרק הראשון

מתוך הפרק הראשון

בן אדם פותח מעטפה של מכתב ומוציא מתוכה משהו שנושך או עוקץ אף על פי שלא מדובר בחיה, היום הגיע מכתב כזה מפרנץ. “סָנָה יקירתי”, הוא כותב לי, “אני רוצה לראותך עוד פעם ולכן אולי אבוא. זמן רב לא יכולתי לכתוב לך, אבל חשבתי עלייך הרבה, את ודאי ידעת והרגשת זאת. אני מקווה ששלומך טוב. ברכות מכל הלב, סנה יקירתי. פרנץ שלך”.

מה קרה לפרנץ? האם הוא חולה? אולי הייתי צריכה לעלות מיד על הרכבת ולנסוע אליו לקלן. לא נסעתי. קיפלתי את המכתב לחלקים קטנטנים והכנסתי אותו לתוך המחשוף שלי ועכשיו הוא שורט לי את השדיים.

אני עייפה. הכול היה כל כך מרגש ומתיש היום, כמו החיים בכלל עכשיו. אני לא רוצה לחשוב, לא מסוגלת לחשוב – במוח שלי יש רק כתמים בהירים וכתמים כהים המסתובבים סחור סחור זה בתוך זה.

כמה הייתי רוצה לשתות כוס בירה בשקט, אבל כשאני שומעת את צירוף המילים ‘השקפת עולם’, אני יודעת שעומדת לפרוץ מריבה. גרטי לא הייתה צריכה להרגיז את איש ה-ס.א.[1] ולומר לו שלאנשי משמר הרייך[2] יש מדים יפים יותר ובכלל הם נראים טוב יותר – ולהגיד שאם זה כבר צריך להיות גבר מהזן הצבאי, היא מעדיפה גבר מה’רייכסווהר’. ברור שדיבורים כאלה מרחפים סביב קורט פילמן כמו צרעות, משתוללים ועוקצים אותו עד עמקי נשמתו – ואם הוא לא מת מיד, הוא נעשה נבזי. זה הרי ידוע.

קורט פילמן נראה פתאום חולה לגמרי בעוד שקודם היה עליז כל כך, עכשיו הוא מעורר רחמים ממש. הרי רק לפני שלושה ימים קיבל כוכב והיום נסע במיוחד מווירצבורג לפרנקפורט כדי לראות שוב את גרטי ואת הפיהרר. הפיהרר הגיע היום לפרנקפורט כדי להתבונן ברצינות בעם מבניין האופרה, ולשמוע את התרועות מפי המתגייסים החדשים. אני רוצה להזמין עוד סיבוב של בירה על חשבוני, כדי להסיח את הדעת, מקווה שהכסף יספיק לי.

“אדוני המלצר”, הערב יש כאן תנועה מטורפת, “אדוני המלצר”, “מר קולמבך, קרא לו בבקשה, אתה יכול יותר בקול רם. תגמור בבקשה עד הסוף – עוד ארבע כוסות בירה אקספורט, אדוני המלצר… הוא שוב הסתלק”.

“אולי יש לך סיגריה בשבילי, מר קולמבך?” אני לא רוצה שמר קולמבך ישמע איך גרטי מדברת באופן מסוכן כל כך עם קורט פילמן, ולכן אני מדברת אתו, סתם מה שעולה לי בראש, רק כדי להסיח את דעתו. באוזן אחת אני שומעת את המילים שאני אומרת בקול רם, ובאוזן השנייה – איך המריבה בין גרטי ופילמן הולכת ומתקרבת.

כשאני משתתקת לרגע, הרעש של הקולות סביבי מעייף אותי עד שמתחשק לי לישון.
[1] פלוגות הסער – ארגון פָּרָה-צְבאי נאצי בתקופת ויימאר.

[2] רייכסווהר (Reichswehr) – שמו של הצבא הגרמני המקצועי בשנים 1937-1925. אחר כך הוחלף שמו לוורמכט
(Wehrmacht).

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אחרי חצות”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *