תמונת הסופר




פרננדו פסואה

פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה (1888-1935) הוא משורר פורטוגלי, סופר והוגה-דעות מרכזי של המאה העשרים. הוא יותר ממשורר גדול: הוא מערכת שלמה של משוררים, אדם שפיצל את קולו במודע לכמה עשרות משוררים, המדברים כל אחד בקול מיוחד לו, כשמאחורי כל אחד רקע ביוגרפי ואינטלקטואלי שונה. פְּסוֹאָה הוא ספרות שלמה. הוא ביטא את עצמו באמצעות יותר משבעים “הֶטֶרוֹנִימִים” – יוצרים בעלי זהות נבדלת וסגנון שונה שהוא שימש ה”מוציא לפועל של יצירתם”. שלושת המרכזיים שבין ההטרונימים הללו הם אַלְבֶּרְטוּ קָאֶיְרוּ, רִיקַרְדּוּ רֶיְשׁ ואַלְוָרוֹ דֶה קַמְפּוּשׁ. ספר זה מביא מבחר ממכלול היצירה של כל אחד משלושת ההטרונימים הראשיים, וכן מבחר קטן מכתבי פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה עצמו, בין השאר מתוך הספר מֶסֶר, הכולל מעין פרשנות מיתית-פיוטית של ההיסטוריה הפורטוגלית, והוא ספר-השירים היחיד של פְּסוֹאָה שראה אור בחייו, בצד ארבעה כרכים קטנים של שירה אנגלית.
בחייו נודע פְּסוֹאָה אך מעט מחוץ לחוגי הספרות של ליסבון, שבבתי-הקפה שלה הִרבָּה לשבת, לשוחח עם ידידיו ולכתוב, כמעט בלי הרף. רק אחרי מותו ניתן היה לעמוד על מלוא שיעור קומתו: תיבת-עץ התגלתה אז, ובה אלפים רבים של כתבי-יד שכללו שירה ופרוזה מסוגים שונים – בדיונית, עיונית ודרמטית. זה שנים רבות נמשך פרסומם של הכתבים הפסואניים שנמצאו בתיבת-הקסמים הזאת, והמלאכה עדיין בעיצומה.

(התמונה נלקחה מוויקיפדיה.)

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן