מחיר קטלוגי:
128.00
₪
מחיר באתר:
₪128.00 ₪76.80
מדרש רבה מספר את סיפורה של מהפכה, שראשיתה בקומץ נשים אמיצות שתבעו את זכותן ללמוד תורה, ללמד ולפרש תורה וליטול חלק בהנהגת הקהילה. זו מהפכה פמיניסטית ששורשיה בהתחדשות בית המדרש ובאחיזה בחובה לחדש ולרפא מסורת בת אלפי שנים, כדי להצמיח מחדש את מצווֹת חיינו. מדרש רבה מביא את קולן הצלול של עשרות רבות רפורמיות ישראליות, שיחד עם אחיותיהן ואחיהן בתפוצות ובארץ פתחו בארות סתומות שמנעו את נביעת המים החיים של תורה ועכבו הנהגה ויצירה; שהעמיקו אפיקים לנביעות ממקורות מפכים ומתחדשים שיזינו את ים התלמוד והמעשה היהודיים. מדרש רבה הוא עדות למאבקן למען יהדות הנישאת על ידי המגוון האנושי; המקדמת שוויון וריבוי פנים, צדק ושלום, אמת ואמונה; השואפת לקיים הלכה למעשה את הקביעה המקראית הנאצלת שהאדם באשר הוא והיא נברא.ה בצלם האלוהות.
מערכת:
טליה אבנון־בנבנישתי, נעמה דפני־קלן, עדה זבידוב, גילה קן, אפרת רותם
ישנם רגעים בהיסטוריה האנושית שבהם מה שעד אתמול היה מובן מאליו, מקובל וברור, מוצב לפתע תחת סימן שאלה עקרוני ואולי אף נדחה מכול וכול. הסדרים חברתיים ותרבותיים שלא עצרנו לתהות עליהם וקיבלנו אותם כראויים ונכונים, ניבטים לפתע כנוגדים את תודעת הצדק הטבעי, כתובעים תיקון. אלו הרגעים שבהם מתרחשות מהפכות. יש מהפכות המתחוללות כשההמונים עולים על הבסטיליה או מפרקים בחמת זעם ובנחישות את החומה שהפרידה בין חלקי עירם; יש מהפכות המתחוללות כשיהודיות ויהודים מגלים שהם עם ומתחילים ללכת לארצם; ויש מהפכה שראשיתה בקומץ נשים אמיצות התובעות את זכותן ללמוד תורה, ללמד תורה, לפרש תורה וליטול חלק בהנהגת הקהילה. זו מהפכה פמיניסטית ששורשיה ברוחות החדשות המנשבות בבית המדרש, בהכרה הצומחת בכך שמסורת בת אלפי שנים צריכה להתחדש, להירפא ולהצמיח מחדש את מצוות חיינו. זו המהפכה הגדולה שאנו מבקשות לספר את סיפורה.
מהפכת הרבנות הנשית שוזרת זה בזה שני ממדים. מצד אחד, ביקורת והתרסה, ניתוץ חומות ופירוק מחסומים, ומצד אחר, מהלך גדול של בנייה ונטיעה, של חפירת בארות ומעיינות חדשים, של פילוס דרכים חדשות. שני ממדים אלו עולים כבר במשנה (סוטה ג, ד), המעידה על ויכוח עמוק בין שניים מחשובי התנאים בנוגע לדין הקשה והמקומם של השקאת אישה החשודה כסוטה ב"מי המרים המאררים" שעלולים לגרום למותה, ולאמונה בכך שלימוד תורה מגן על החשודה מפעולה ממיתה זו:
מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה.
רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות.
בן עזאי מתריס נגד דין הסוטה, הממצה הרבה מן הפטריארכליות הממאירה, ופותח בדבריו פתח רחב הן לתלמוד תורה בידי נשים והן למידה של חירות בחייהן. לעומתו, רבי אליעזר מבקש לאטום כל חריץ של חירות מעין זו. רבי אליעזר מבין שלימוד תורה בידי נשים יעניק להן מידה של חירות בחייהן ובהתנהלותן, המינית והאישית, ודווקא משום כך הוא הודף כל כמיהה לכניסתן לעולם בית המדרש ולימוד התורה.
למרבה הצער, לאורך דורות רבים הלכה המסורת הרבנית בעקבות רבי אליעזר ואטמה את אוזנה מלשמוע את קול החירות שהשמיע בן עזאי. כך נוהגים עד היום זרמים מרכזיים באורתודוקסיה, שמקצתם מתיימרים להנחיל את דרכם לחברה היהודית והישראלית, משל הייתה דרכם הדרך האחת והיחידה של התורה ושל היהדות. קשה להאמין, אך תרבות המבוססת על הספר, תרבות המעריכה את החינוך ומקדשת את דבר התורה ופרשנויותיה, הותירה את הנשים מחוץ למעגל המרכזי של לימוד והוראה, של פרשנות ומדרש, של פסיקה ושיפוט. לאורך דורות דאגו המלמדים להשכלת הבנים בלבד, וכל מוסדות החינוך היהודיים המפוארים יועדו רק לבנים.
ניצנים ראשונים של שינוי החלו להופיע בראשית המאה הקודמת, בעיקר בהשפעת הדמוקרטיזציה של החינוך בסביבות התרבותיות שבהן חיו יהודים ופתיחת החינוך לנשים, גם אם באופן חלקי ומהוסס. בפולין שבין שתי מלחמות העולם, פעילת החינוך והסופרת החרדית שרה שנירר הקימה בית ספר לבנות. מטרתו המוצהרת הייתה מניעת שליחת הבנות לבתי ספר של גויים. בית הספר שאף להנחיל דעת ודעה לבָנות בתוככי התרבות היהודית הדתית, ולמעשה, היה אבן היסוד לבניין רשת "בית יעקב" החרדית.
סדקים צרים אלו בחומה דינם להתרחב ולהפוך לפתחים רחבים. אמנם בחלקים גדולים של העולם הדתי היהודי עדיין מדברים בלשונו של הפירוש (המְעַוֵּת) שניתן לדְבר משורר תהלים "כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", שלפיו מקומן וכבודן של נשים בתפקידי הבית ולא בהנהגה הפוליטית, החברתית, החינוכית והרבנית (על פי תהלים מה, יד; ראו לדוגמה, רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, יג, יא). אבל דומה שכל עצמו של דיבור זה הוא מלחמת מאסף ריאקציונרית נגד שינויי עומק המתחוללים במגזרים השונים של החברה היהודית, למורת רוחם של שמרנים ושל חסידי הסדר הישן והרע.
פריצתה של חומת ההדרה החלה בנקודות שונות. אחת החשובות והמכריעות שבהן היא הרבנות הנשית בעולם הלא־אורתודוקסי, ובראש ובראשונה ברפורמה. הרבות הראשונות – החל ברגינה יונס בגרמניה וסלי פריסנד בארה"ב, ואחריהן הרבות הישראליות הראשונות, שספר זה משמיע את קולן הצלול – סימנו את הדרך למאות רבות של ממשיכות דרכן בארץ ובתפוצות. הן פתחו את הבארות הסתומות שמנעו את נביעת המים החיים של תורה, הנהגה ויצירה, וסימנו את תחילת זרימתם של נחלים ונהרות חדשים שיזינו בדורות הבאים את ים התלמוד והמעשה היהודיים. מדרש חדש נולד – מדרש רבה, מדרשה ופעולתה של יהדות הנישאת על ידי מגוון המגדרים של הקיום האנושי, המקדמת שוויון וריבוי פנים, המבקשת לקיים במלואו את הרעיון שהאדם באשר הוא והיא אכן נברא.ה בצלם האלוהות, אכן מבטא.ת את נוכחות השכינה בעולמנו.
מדרש רבה, המספר את סיפורה של מהפכת הרבנות הרפורמית הנשית בישראל במלאות שלושים שנה להסמכה הראשונה בירושלים, נולד מהקשבה למציאות הישראלית מזה, ולקולות החיים הנשמעים מתפוצות ישראל מזה.
מאיה ליבוביץ':
בשנת 2014 ראה אור הספר Voices in the Wilderness: Emerging
Roles of Israeli Clergywomen בעריכת הרבה והחזנית מיקה סימרלי והרב יונתן פרידמן, בהוצאת גאון האמריקנית. בין הרבות הישראליות שקולן נשמע בספר הייתי אני, הצברית הראשונה שהוסמכה לרבנות בישראל. קריאת הספר עוררה אותי להבין שסיפור זה – דווקא בהיבט הישראלי השורשי – חייב להיות מסופר, חייב להישמע בלשוננו שלנו, והוא חייב להיות רחב ומקיף הרבה יותר. פניתי לרעי, הרב פרופ' יהוידע עמיר, בבקשה שיצטרף אליי במהלך נועז זה.
יהוידע עמיר:
עשר שנים עמדתי בראש התוכנית הישראלית לרבנות. בשנים אלו התבססה מהפכת הרבנות הרפורמית הנשית. מארבע רבות וכמספר הזה תלמידות רבנות בראשית הדרך, צמחנו ל־28 מוסמכות ותלמידות רבנות רבות כשבחרתי לממש את אחריותי למשימת הקולג' ולפרוש מראשות התוכנית. תנופה זו הצמיחה בשנים הבאות את הרוב הנשי בין מוסמכות ומוסמכי התוכנית. נעניתי בשמחה רבה להצעתה היפה של הרב מאיה ליבוביץ', ויחד יצאנו לדרך.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
הרב מאיה ליבוביץ’ והרב פרופ’ יהוידע עמיר
פתח דבר – לספר מהפכה………………………………………………. 13
הוקרה……………………………………………………………………. 19
הרבה פרופ’ דליה מרקס
מבוא – נשים ברבנות – תיעוד ותעודה……………………………….. 21
הרב מאיה ליבוביץ’ והרב פרופ’ יהוידע עמיר
מבוא לחומש בראשית………………………………………………….. 59
הרב כנרת שריון
אבני דרך: הרבה הראשונה בישראל…………………………………… 61
הרב נעמה קלמן
רבנות פורצת דרכים: המוסמכת הראשונה לרבנות בארץ…………… 70
הרב מאיה ליבוביץ’
מסודות בית אבא לרזי תורה: רב־אישה צברית ראשונה…………….. 80
הרב עדה זבידוב
מתל אביב לירושלים – מסע של אמונה:
רב־אישה ראשונה בקהילה הרפורמית הוותיקה ביותר בישראל……. 89
הרב ילנה רובינשטיין
תורת ישראל בסנט פטרסבורג:
העולה הראשונה מחבר המדינות העצמאיות שמוסמכת לרבנות…… 95
הרבה ליאורה אזרחי־ורד
ברכה ברבנות נשית: דור המשך לרבה הראשונה…………………….. 104
הרבה נועה מזור
רבנות רפורמית – כי אפשר: דור המשך לרבנות הישראלית………… 114
הרבה נעמה דפני־קלן והרב מאיה ליבוביץ’
מבוא לחומש שמות…………………………………………………….. 123
הרבה אריאלה גרץ־ברטוב
תיאולוגיה של יחסים: מסע תיאולוגי לאחר עשר שנות רבנות……… 126
הרבה אסנת אלדר
על הידיעה……………………………………………………………….. 134
הרבה טליה אבנון־בנבנישתי
סודה של שפת האמונה…………………………………………………. 143
הרבה יעל וורגן
תיאולוגיה של שחרור:
שורשים חילוניים וניכוס מחדש של מושג האלוהות………………… 153
הרב פרופ’ רננה פרס
מיסטיקנים, מרפאות, כותבי קמעות ופייטנים:
מה חסר בבניין התיאולוגי שלנו?……………………………………… 170
הרבה נעמה דפני־קלן
אלוהים – נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד,
אך מיועד לגברים ולנשים כאחד?
על אתגר הפנייה לאלוהות בלשון מגדרית מגוונת……………………. 181
הרבה סטייסי בלנק (דורית בת ישראלה)
האלוהות כחוכמה: שפה מעצבת מציאות…………………………….. 197
הרבה ד”ר אלונה ליסיצה
תפילת העורכות: חידושי מגדר בסידור תפילת האדם………………. 207
הרבה ד”ר תמר דבדבני: נשים ותלמוד………………………………….. 219
הרבה אפרת רותם והרבה גילה קן
מבוא לחומש ויקרא…………………………………………………….. 229
הרבה דבי שועה־חיים
ליווי רוחני רבני לקראת לידה והורות…………………………………. 233
הרבה אורנה פילץ־הדומי
בת־מצווה מעצימה……………………………………………………… 248
הרבה מירה חובב
“בשנה הבאה נשב על המרפסת”:
התפילה בראי הַזֶּמֶר העברי…………………………………………….. 258
הרבה מיכל רטנר קן־תור
על עשייה רבנית במרחב החילוני……………………………………… 270
הרב תמרה שיפרין
טקס הפרשת חלה רפורמי………………………………………………. 276
הרבה תמר גור־קראוזה
טקסי חיים: חתונות וחיים זוגיים בעלי משמעות…………………….. 292
הרבה תמר קולברג
רק בגלל הרוח – ובזכותה – על רבנות וליווי רוחני:
עולמות נפרדים, נפגשים, נשזרים מעת לעת………………………….. 297
הרבה יהודית אדלמן־גרין
ליווי רוחני……………………………………………………………….. 310
הרבה ליאור נבו
למצוא את אלוהים בין לבני המשחק מה־ג’ונג……………………….. 318
הרבה חן בן אור־צפוני
“סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,/ פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי”:
על החיים ועל המוות……………………………………………………. 322
הרב עדה זבידוב והרב מאיה ליבוביץ’
מבוא לחומש במדבר……………………………………………………. 335
הרב נועה סתת
רבנות כמעשה רדיקלי…………………………………………………… 337
הרב מירי גולד
מסע אל בג”ץ מירי גולד………………………………………………… 345
הרב דנה שרון
מה בין הכותל לרפורמה?
על רבנות רפורמית נשית ועל ארגון נשות הכותל……………………. 351
הרבה גילה קן והרבה אילה שעשוע־מירון
בנות דינה: על שורדות אלימות מינית………………………………… 361
הרבה נאוה חפץ
חינוך לזכויות האדם מנקודת מבט יהודית……………………………. 377
הרבה גליה ריבה סדן
“וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ”:
סיפורה של אם בית הדין לגיור ולאישות……………………………… 383
הרבה אפרת רותם
רבנות לסבית קווירית כמסע לתוך אהבה……………………………… 389
הרב אלונה ניר־קרן
“וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל”:
המשמעות של להיות רב־אישה בישראל בימינו……………………… 392
הרבה טליה אבנון־בנבנישתי והרבה אפרת רותם
מבוא לחומש דברים…………………………………………………….. 401
הרבה ד”ר אילה רונן סמואלס
“הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ”: מהשומר הצעיר בגליל העליון
לתפילת האדם בחוף הכרמל……………………………………………. 404
הרב אורית רוזנבליט
להיות רבה בקריית שמונה: על רבנות בין חינוך למנהיגות…………. 413
הרבה גלית כהן־קדם
רבּה בבוטיק: תמונות מעבודת רבה קהילתית בחולון……………….. 421
הרבה יעל קריא
איך אפשר לשמוע צֶבע? מורה נבוכיה של רבה־סטודנטית
בזמן מבצע צוק איתן בשער הנגב……………………………………… 430
הרבה אילה שעשוע־מירון
“אַיָּלָה אֶשְׁלַח אוֹתָךְ”: ראש העין – סיפור מסע………………………. 442
הרבה רינת צפניה־שוורץ
“ואהבת”: מדרשת בת־המצווה לדרשת ההסמכה
וחזרה לקהילה בשוהם………………………………………………….. 454
הרבה צפורה ליבנה
בית מדרש ביידיש: שש שנות יצירה בתל אביב……………………… 468
הרבה זהר אופז־ליפסקי
שיח זהות בקהילה הקיבוצית המתחדשת…………………………….. 475
הרבה ד”ר אולריקה אופנברג
מברלין לירושלים, מירושלים לברלין:
מסעותיי בין מקומות ותרבויות………………………………………… 485
הרבה קורי (קרן) זיידלר
מהולנד לישראל וחזרה: גיורת מלווה אסירים……………………….. 491
הרבה הארה פרסון
אחרית דבר: אחיותינו אתן…………………………………………….. 497
רשימת המחברות………………………………………………………….. 500
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת