מחשבות על שפיטה

Judicial Reflections

עמודים: 268

עריכה: דנה שילר

תאריך יציאה לאור: אוגוסט 2022

דאנאקוד: 24951076

מסת״ב: 978-965-7815-09-0

40% הנחה

מחיר קטלוגי:

94.00

 ₪

מחיר באתר:

94.00 56.40

גב הספר

דפנה ברק־ארז היא שופטת בבית המשפט העליון. לא ניתן לדמיין משפט בלי בית משפט. ההליך השיפוטי מוציא מן הכוח אל הפועל את המשפט ומיישם אותו בחייהם של הצדדים. השפיטה היא מלאכה מורכבת שנועדה להוביל להכרעה שחשובה בראש ובראשונה לכל אחד מהצדדים להליך, אך למעשה יש לה השלכות החורגות מעניינם. ההכרעה השיפוטית מכוונת התנהגויות ויוצרת ציפיות ביחס להחלטות במקרים אחרים, בין השאר באמצעות קביעת תקדימים. לצד זאת, היא אף חושפת את הקשיים שמעורר המפגש בין הנורמות המשפטיות המופשטות והאתגרים של חיי המעשה.

 

מחשבות על שפיטה מציע נקודות מבט מגוונות ביחס לפרקטיקה של השפיטה ולאתגרים שהיא מציבה, בכל הנוגע לחתירה לצדק במשפט. בין השאר, נבחנות בו שאלות הנוגעות להגינות ההליך השיפוטי, ליחס בין הכלל לחריג, לדרכי הכתיבה וההנמקה של פסקי דין, לחילוקי דעות שיפוטיים ולפרשנות. בכך הוא פותח צוהר לדילמות המיוחדות לעבודת השפיטה ולהתמודדות עמן.

 

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון משנת 2012. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

 

 

מתוך הספר

מתוך פרק 1 - שפיטה וצדק

מה הוא משפט צדק? שאלה נצחית זו מרחפת מעל עולם המשפט,[i] ולמעשה מלווה את ההיסטוריה של החברה האנושית: "צדק־צדק תרדוף".[ii] הכתיבה על תורת המשפט מציעה למתעניינים בשאלה זו תפיסות צדק שונות ומתחרות – צדק מתקן, צדק חלוקתי, צדק כהוגנות ועוד. במקביל, ניסיון החיים והתחושה הפנימית של כל אדם משמשים בסיס לתפיסה "אינטואיטיבית" של צדק, לאותה הרגשה שדבר מה הוא "צודק", "צודק חלקית" או "לא צודק לחלוטין". בהקשר הנוכחי אינני מבקשת לדון בתפיסות הצדק השונות באופן עיוני, אלא להציג את הדילמה של עשיית צדק בכלים שיפוטיים, תוך שימוש בדוגמאות מפורסמות של שופטים שנדרשו להכריע הכרעה גורלית. כל זאת, ברוח ההצהרה שאותה נדרש כל שופט להצהיר עם כניסתו לתפקידו: "לשפוט משפט צדק".[iii]

שופטים מודעים לתאוריות של צדק, אך מומחיותם היא בעשיית צדק משפטי – כזה שנעשה במסגרת הכללים המשפטיים.[iv] נוסף על כך, עשיית הצדק שלהם קשורה באופן הדוק לנסיבות המקרה הנדון.[v] היא אמורה להיות מושתתת על עקרונות סדורים, אך לא להיות מנותקת ממורכבותה של החוויה האנושית, מהחיים עצמם. עוד מאפיין של הצדק השיפוטי נסב על כך שאינו מוכרז ומוצהר בלבד, אלא נאכף, בתוקף המעמד המחייב שניתן להחלטות שיפוטיות. הוא אינו תאוריה, אלא מעשה. ההכרעה השיפוטית מכוונת לכך שהפעלת הכוח המסור למדינה תהיה צודקת. [...]

 

[i]     ראו למשל אהרן ברק "על משפט, שיפוט וצדק" משפטים כז 5 (1996).

[ii]    דברים טז, כ.

[iii]    הנוסח המלא של ההצהרה קבוע בס' 6 לחוק־יסוד: השפיטה. וזה לשונו: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

[iv]    על רקע זה, החלטות שעניינן הענקת סעד "מן הצדק", אף מחוץ למסגרת הדין, היו מאז ומתמיד נושא לדיון ולמחלוקת. ראו למשל בג"ץ 3511/02 עמותת "הפורום לדו קיום בנגב" נ' משרד התשתיות, פ"ד נז(2) 102 (2003).

[v]     ההוגים מתחום הריאליזם המשפטי הצביעו על כך שההכרעה השיפוטית מושפעת במידה רבה מן העובדות, ובעיקר מ"קִטלוּג" המקרה למערכת יחסים מסוג מסוים (כגון יחסי עובד־מעסיק, יחסי שוכר־משכיר), ולא מן הדוקטרינה המופשטת. ראו למשל Brian Leiter, Legal Realism and Legal Positivism Reconsidered, 111
Ethics 278, 280–285 (2001).

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "מחשבות על שפיטה"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

הקדמה  11

פרק 1: שפיטה וצדק  14

צדק פרוצדורלי או צדק תוצאתי? 16

שופטים מקצועיים או שופטים אנושיים?  17

צדק במשפחה  19

צדק במצבי קיצון וצדק מעברי 21

צדק חברתי 22

פרק 2: כללים, חריגים ושיקול דעת  24

חריגים לכללים כאתגר משפטי 25

חריגים מחוץ לעולם המשפט  26

תפקידיהם של חריגים במשפט  27

חריג כדרך להשגת פתרון נקודתי צודק  27

חריגים כחלק מן הלגיטימציה של הכלל  28

חריגים בדרך לשינוי הכלל  28

שיקול דעת כחלופה לצורך בכללים עם חריגים  29

לגיטימציה של שיקול הדעת באמצעות הפעלה חריגה שלו 30

חסרונותיהם של חריגים  30

הפן המוסדי של החריגים  31

חריגים ושפיטה  32

חריגים בין פרגמטיזם והומניזם  35

פרק 3: כתיבה שיפוטית  36

העניין הגובר בכתיבתם של פסקי־דין 36

בין שופטים לאקדמאים  36

תכליות ומשימות  40

אילוצים מוסדיים ותנאי עבודה  44

סגנונות כתיבה וטיעונים מנצחים  48

פתרונות מעשיים או הכרעות עקרוניות?  53

 

 

פרק 4: ההנמקה השיפוטית  55

תפקידיה של ההנמקה השיפוטית  55

סגנונות הנמקה ומקרים מיוחדים של הנמקה  57

היחס בין ההנמקה לתוצאה האופרטיבית
והמתח האפשרי ביניהן 60

נימוקים, פומביות ופומביות מיידית  63

ההנמקה והזירה הציבורית החדשה  64

פרק 5: חילוקי דעות שיפוטיים  68

השיח המסורתי על הנמקות נפרדות  69

מה מלמדים הנתונים המספריים?  71

דעות המיעוט לסוגיהן 72

דעת מיעוט: מראש או בדיעבד?  72

דעת מיעוט: בעקרונות או ביישום? בכלל המשפטי או בסעד?  73

גיבוש הסכמה או דעת מיעוט מזהרת?  73

דעת מיעוט של יחיד או דעת מיעוט של רבים?  74

דעת המיעוט לאחר קביעת ההלכה  74

האם יש לתת לדעת המיעוט משקל מיוחד?  75

חילוקי דעות והזירה הציבורית  77

פלורליזם ועצמאות שיפוטית  78

פרק 6: שפיטה והיסטוריה  79

היסטוריה משפטית והיסטוריה כללית  82

הליך שיפוטי של קביעת עובדות
מול ידיעה שיפוטית של עובדות  85

היסטוריה של הצדקה: המשכיות עם העבר
או התגברות עליו 89

המשכיות עם העבר  90

התנתקות מן העבר  91

שינוי תוך המשכיות  93

מחלוקות על פרשנות ההיסטוריה  94

ההיסטוריה: קשה איתה ואי־אפשר בלעדיה  96

פרק 7: פרשנות, שוויון והעצמה  98

פרשנות וערכים  99

פרשנות ככלי רגרסיבי או כאמצעי לתיקון של פערי כוח  100

מקרה מבחן ראשון: פרשנות וצדק חברתי 101

מקרה מבחן שני: פרשנות ופמיניזם  105

פמיניזם ליברלי ופרשנות  106

פמיניזם תרבותי ופרשנות  107

פמיניזם רדיקלי ופרשנות  109

הדילמה של פרשנויות סותרות  111

ריבוי של אוכלוסיות מוחלשות והגירעון הדמוקרטי 111

פרשנויות פמיניסטיות מתחרות ו”שאלת האִשה”  114

פרשנות ככלי מעצים  121

פרק 8: לשים את האדם במרכז 122

היבטים של אנושיות וזיקתם למשפט  124

הייחוד של כל אדם  124

אוטונומיה ובחירה חופשית  124

האדם כחלק ממשפחה או מקבוצה  125

ההתמקדות באדם כאתגר ישן־חדש   126

היבטים מבניים של המשפט
והשלכתם על ההתייחסות לאדם  127

יחידים ותאגידים  127

קבוצות ויחידים בתוכן 128

שוויון והפליה בהקשר החברתי 130

כללים וחריגים  131

סעדים  132

סדרי דין 132

לשים את האדם במרכז והגנה על זכויות  135

התייחסות לא־אינסטרומנטלית לאנשים  135

הכרה בגיוון של חיי המשפחה  137

השתתפות בהליך המנהלי, בבחירות ובחיים הציבוריים  139

חופש הבחירה וסולידריות חברתית: האדם במרכז אך לא לבד  139

לשים את האדם במרכז וחובות משפטיות  140

עקרונות אחריות אובייקטיביים וסובייקטיביים  140

שיקולים אישיים במשפט הפלילי 141

ביצוע עבירות כחלק מארגון או מקבוצה  142

גבולות האחריות האישית של עובדי ציבור  143

לשים את האדם במרכז: כלי־עבודה משפטי 143

חזקות וחזקות חלוטות  143

התאמת המשפט המנהלי לאוכלוסיות מוחלשות  146

זכויות חוקתיות של תאגידים  148

המשפט הפלילי ואחריותם של נושאי־משרה בתאגיד  149

המשפט האזרחי ואחריותם של נושאי־משרה בתאגיד  151

משפט למען בני אדם ופתרונות לא מושלמים  153

תודות  155

הערות  157

פרק 1: שפיטה וצדק  157

פרק 2: כללים, חריגים ושיקול דעת  162

פרק 3: כתיבה שיפוטית  170

פרק 4: ההנמקה השיפוטית  188

פרק 5: חילוקי דעות שיפוטיים  203

פרק 6: שפיטה והיסטוריה  216

פרק 7: פרשנות, שוויון והעצמה  234

פרק 8: לשים את האדם במרכז 247

דילוג לתוכן