מן המעמקים

אליעזר פלמור נולד ברומניה בשנת 1929 בעיירה הנמצאת במחצית הדרך בין סיגט, עירו של אלי ויזל, לסאטמר, עירו של ר' יואל טייטלבוים, מייסד החסידות הקיצונית על שם עירו. הוא עלה ארצה בשנת 1960. עיסוקו הראשון בארץ היה חוקר ב"מפעל הביבליוגרפיה העברית", עד אשר בשנת 1964 הצטרף למשרד החוץ ובמשך שלושים שנה פעל בזרועות שירות החוץ הישראלי.פלמור ייצג את המדינה בתפקידים דיפלומטיים בבלגיה, לוקסמבורג, נורווגיה, ארגנטינה, צרפת, אורוגוואי ואונסק"ו. בשנות פעילותו הדיפלומטית פרסם מאמרים מחקריים ועשה זאת ביתר שאת לאחר שפרש לגמלאות, אז התמקד בעיקר בפרסום ספרים.בין מאמריו: הערכים על מדינות הגוש הקומוניסטי באנציקלופדיה יודאיקה; "יחסי ברית המועצות-ישראל מהצבעת כ"ט בנובמבר 1947 עד מלחמת ששת הימים" בכתב העת בחינות, 1, 1970; "אינטרסים ואסטרטגיה אמריקאית במזרח התיכון ומדיניות ארצות הברית להסדר הסכסוך הערבי-ישראלי" – עבודה שנתית לסיום לימודים במכללה לביטחון לאומי; "דיפלומטיה מקצועית בסוף המאה העשרים", ששניים מפרקיו ראו אור בתוך אבא אבן – מדינאי ודיפלומט, בעריכת רון אדם, 2003; "מיומנו של משקיף דיפלומטי בבואנוס איירס" (על מלחמת פוקלנד-מלווינס), בכתב העת זמנים, 123, קיץ 2013; ועוד.ספריו: ידידות במבחן, כרמל, 1998; פרשת לילהאמר – מיומנו של מעורב לא שייך, כרמל, 2000; פרנסואה מיטראן והסכסוך הישראלי פלסטיני, מכון ל' דיוויס, 2003; בין אתמול למחר: על הקדמה בהגותם של לסינג, הרדר וקאנט, כרמל, 2004; טנגו במלכוד, כרמל, 2007; בפרוח רשעים כמו עשב: נעורים בצל שתי דיקטטורות, כרמל, 2010.