דפים מיומן

יוסף (ג'ו) גולן (1922-2003), מחלוצי המגעים עם מדינות ערב והוותיקן, נולד באלכסנדריה שבמצרים ונפטר במהלך חופשה עם משפחתו באל ג'דידה שבמרוקו. בין שתי ערים אלה עבר דרך ארוכה: ילדות בתל אביב, בביירות ובדמשק; שירות בצבא הבריטי, שליחות מטעם ה"הגנה" במצרים, פעילות בעלייה ב', לימודים בפאריס. 17 שנים היה מנהל הדסק הערבי בקונגרס היהודי העולמי, וניהל מאבק קשה עם גולדה מאיר ואיסר הראל, מאבק שהסתיים בשלילת דרכונו. משם עבר לפעילות ביבשת אפריקה ואחר-כך הפיק סרטים דוקומנטריים עבור הטלוויזיה האיטלקית. בעיתונות של תחילת שנות השבעים כינו אותו "שר החוץ של העולם היהודי".באוטוביוגרפיה שלו כותב נחום גולדמן על ג'ו גולן:"פעילותי המעשית הראשונה בהקשר למגעים עם מנהיגים ערבים לא היתה בנושאים ישראליים, אלא בעניין מצבם של היהודים במדינות הערביות, בעיקר במרוקו, בטוניס ובאלג'יריה. ואכן, הקונגרס היהודי העולמי בהנהגתי הגיע בשנות ה-50 להישג בממדים היסטוריים, הישג שיכול בצדק לטעון להצלת מאות-אלפי יהודים. תודות עיקריות על הישג זה מגיעות לגו' גולן, שותפי העיקרי בענייני בעיות ערביות-יהודיות במסגרת הקונגרס היהודי העולמי. ג'ו נולד באלכסנדריה, גדל בישראל ובסוריה והיה מומחה מלומד בנוגע לעולם הערבי ושפתו. הוא היה, בנוסף, בעל כישרון גדול ליצירה והעמקה של יחסים בין-אישיים."הספר מבוסס על קטעי יומנו ומכתביו של ג'ו גולן, אשר שופכים אור רב על פרשות מרכזיות במדיניות החוץ והעליה של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. פרשת העלאת יהודי צפון-אפריקה בכלל, ומרוקו בפרט, זוכה כאן לתיאור מרתק החושף לראשונה את הקשרים הרבים עם הנהגת התנועה הלאומית הערבית ועם מלך מרוקו, סבו של המלך הנוכחי. הקשרים מאחורי הקלעים עם הותיקן והרקע לשיפור היחסים עם העם היהודי זוכים גם הם לדיון מעמיק וחדשני. יומן אישי זה חושף נדבכים עלומים של תולדות מדינת ישראל ויחסי החוץ שלה.