מסרים מלאכפתליסטן

מְסָרִים מִלֹּאִכְפַּתְלִיסְטָן, ספרו העשירי של רמי סערי, הוא ספר שירה ייחודי בנוף השירה הישראלית בת זמננו, ומבחינות רבות הוא שונה גם מספריו הקודמים של המשורר. ייחודו בכך שהוא מכיל גם שירים וגם קטעי הגות: מחציתו הראשונה מוקדשת לשיריו של סערי עצמו, ואילו מחציתו השנייה מורכבת מאוסף קטעים פיוטיים ומאמרים עיוניים מעוררי מחשבה במקוריותם, המתמקדים בקשת רחבה של עניינים המיועדים והעשויים להועיל רבות לא רק למשוררים, אלא גם לקהל הרחב: למורים ולמבקרי ספרות, לציירים ולאמנים פלסטיים, למרצים ולסטודנטים, לבלשנים, להוגי דעות ולעורכים לשוניים. כותרת משנה המתארת את הספר היא "שִׁירִים וּמְשׁוֹרְרוּת", אבל הספר עשיר ומעשיר לא רק בהתייחסותו לשירה, אלא גם ללשון, לבלשנות, לביקורת הספרות, לאמנות הציור, לחינוך ולאזרחות טובה.בחלקו הראשון מְסָרִים מִלֹּאִכְפַּתְלִיסְטָן הוא ספר שירה לכל דבר. כלולים בו בסך הכול שישים שירים ומחזורי שירה. מבחינת נופיו נע סערי בשירים אלה במחוזות של ספריו הקודמים: גם בארץ, אבל גם בפינלנד, בפורטוגל, ביוון, במקסיקו ובארגנטינה. מבחינה תמטית מתרכזים רבים מן השירים ביחסי האדם עם בני משפחתו, עם חֶברתו, עם אנשים זרים שהוא פוגש במסעותיו ועם בני עמו שאיתם הוא שומר על קשר באמצעות ביקורי מולדת, שיחות, מכתבים ומסרים אלקטרוניים. גם שירים אלה וגם שירים אחרים מתייחסים לקשרי האדם עם הסביבה והטבע, בראש ובראשונה עם עולם החי. סערי מציע כמה אפשרויות לשמירה על סולידריוּת ואנושיוּת במסגרת קשרים כאלה ואחרים עם העולם הסובב את המשורר ואת קוראיו. האהבה, המוות, הפחדים וההתמודדות איתם, הניווט בחיים מסובכים בסביבה המשתנה תדיר, כולם נוכחים בשירי סערי בעברית עשירה, בדימויים מקוריים, בניסוחים מעמיקים, רגישים ושנונים.חלקו השני של הספר פותח בשיר המשמש גשר בין שישים השירים הקודמים לו לבין עשרת הטקסטים הבאים אחריו. בטקסטים שחיבר דן סערי, בין השאר, בקשרים בין השירה ויוצריה, בזיקות עומק בין הלשון והספרות, בדרכי התבוננות אפשריות באמנות, בטבע, בנופיו, בחיותיו ומעל לכול באדם, בזולת. באחדים מכתביו הכותב מתייחס לתחום עיסוקו המקצועי, לבלשנות ולתרגום, אך מעניינת ומרגשת לא פחות היא התייחסותו לעידית יצירתם של משוררים עברים אחרים, ביניהם חיים נחמן ביאליק ורחל המשוררת, דליה רביקוביץ ומאיר ויזלטיר, דבורה אמיר ואמיר אור, שרון אס ושמעון אדף. מקומו של המשורר כתייר בחיים מופיע בספר הן בשירים והן בקטעי ההגות, והוא פותח לקוראים צוהר לעולם מרתק המרחיב את אופקיהם עוד ועוד.