טייס אנגלי על כנפי ברנר

"...זה היה אז, באותו סוףֿחורף, בעת שאתם הייתם מעבר מזה, אצל האנגלים, ואנו מן העבר ההוא, אצל הטורקים". שיעור בספרות ושיעור בהיסטוריה. כך פתח הסופר י"ח ברנר את סיפורו "עוולה", אחד מרישומיו הקצרים מחוויות מלחמת העולם הראשונה בארץ. "עוולה" הוא סיפור על מפגש אנושי בין טייס אנגלי הבורח משבי התורכים לבין ארבעה חלוציםֿפועלים בחוות גן שמואל שבפאתי חדרה בסוף חודש מרס 1918. הטייס נקלע אל החווה במנוסתו אל הקווים הבריטיים, והארבעה מחליטים להסגירו לתורכים מחשש לחייהם. זה נושא ספרנו, סיפור חייו של טייס שהיה למנוף אידאולוגי לברנר, וזכה פחות לתשומת לב ספרותית ומחקרית. באחד ממסעותינו לארכיון הלאומי הבריטי בפאתי לונדון נפגשנו עם קולונל בדימוס מייק נולן (Nolan), היסטוריון מיפוי בריטי, שגילה עניין רב במיפוי הצבאי הבריטי, הגרמני והעות'מני של ארץ ישראל והמזרח התיכון. הוא הזמין אותנו לראות את "אוצרותיו" בביתו בניוּבּרי (Newbury, Berkshire) שממערב לרדינג. באספו אותנו מתחנת הרכבת סיפרנו כבדרך אגב שאנו מגלים עניין בסביבתה של עירו, בבית גידולו של מחבר הספר "מועדון הבריחה" (The Escaping Club), נשוא סיפורו של י"ח ברנר "עוולה". הוא הופתע לשמע החיבור המוזר בין סופר עברי לטייס הבריטי אלפרד ג'ון אוונס. לא נקבנו בשמו פעמיים, ובלא היסוס פנה מארחנו אל בית הספר הפרטי לבניםHorris Hill School, שבעבר למד בו גם בנו של נולן. בבית הספר שהקימו הוריו של הטייס בשנת בֿ1887 התקבלנו בלבביות ובפתיחות. שוטטנו במוסד שכל קירותיו עשויים לבנים אדומות, והחלונות הענקיים קרועים בו לרווחה אל השמש, אל האור ואל המרחב הירוק תמיד. יצאנו אל החורשה שהתלמידים נהגו לשחק בה ולהשתובב במשחקים ויקטוריאניים, ונהנינו מאוד מכר הדשא עליו הם התחרו במשחקי הספורט. מנהל בית הספר הפנה אותנו אל ג'יימס סטאו (ג'ימי, James Stowe), לשעבר מנהל המוסד. אוונס הבן, הטייס, סירב לרשת את מקומם של הוריו בניהול המוסד, והעדיף שלא לעסוק בהוראת דרדקים. כהוריו גם הוא פּילס מסלול חינוכי משל עצמו, אבל במסגרת צבאית. ג'יימס סטאו הכיר את אוונס הטייס, וידע על הרפתקאות חייו. בזכותו התוודענו לקיומו של כתב יד בספריית בית הספר, טיוטה לספר אוטוביוגרפי שכתב הטייס בערוב ימיו, "היורש להרפתקנות" (Heir to Adventure) שמו, ולא השלימהּ. המארח ציטט לפנינו קטעים מהטיוטה העוסקים בשביו של אוונס בגרמניה ובריחותיו מהשבי, שובו לשירות הצבאי והצבתו בזירת המזרח התיכון, והסב את תשומת הלב לעמודים הנוגעים לפעילותו של אוונס בארץ ישראל. קיבלנו גם מידע על אחיו הצעיר ששירת בצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, אבל כבר לא היה אפשר לראיינו.[1] זמן קצר לאחר ביקורנו שם בֿ1998, שוגר אלינו עותק מהטיוטה, ושני הספרים "מועדון הבריחה" וטיוטת "היורש להרפתקנות" היו לנדבכים שמהם דלינו מידע רב על סיפורו האישי של הטייס.[1] Captain Martin Evans, "Obituary", Daily Telegraph, 22.1.1999, p. 29