מדיבור לסיפור – דרכים לאוריינות כרך ב'

סיפור הוא הדרך המוכרת והמקובלת ביותר על ילדים לשם ארגון עולמם ותיאור חוויותיהם.לדעת הפסיכולוג וחוקר הלשון ג´רום ברונר הסיפור הוא הדרך שבה כולם מבינים ואף בונים את המשמעות לחיינו."כשאנשים נתקלים בתופעה החורגת מן המציאות ומתבקשים לומר מה קרה, הם בדרך כלל מספרים סיפור." או כפי שהתבטאה חוקרת הספרות ב. הרדי "אין לראות בסיפור המצאה אסתטית המשמשת אמנים כדי לשלוט בחוויה, לעצב ולארגן אותה, אלא כפעולה ראשונית של התודעה, אשר מועברת אל האמנות מן החיים...אנחנו חולמים בסיפורים, הוזים בסיפורים, זוכרים, יוזמים, מקווים, מתייאשים, מאמינים, מטילים ספק, מתכננים, עורכים, מבקרים, בונים, מרכלים, לומדים, שונאים, ואוהבים בסיפורים. על מנת לחיות באמת אנחנו מחברים סיפורים על עצמנו ועל זולתנו, על העבר והעתיד הפרטי והחברתי שלנו". תפקידם של הסיפורים הוא לתת משמעות לחריגות מן הסדר הקבוע, כדי שאפשר יהיה להמשיך לחיות, למצוא לסטיות מובן וצידוק במסגרת הערכים של "העולם" המסודר, כלומר במסגרת התרבות. ההגיון הסיפורי עומד בבסיסה של ה"פסיכולוגיה העממית" שלנו, בבסיסו של "סיפור" חיינו.המאמרים בכרך זה עוסקים במקומו של הסיפור בחייהם של ילדים, בהתפתחות הסיפור ובתפקידו בתהליך החיברות הלשונית ובחינוך לאוריינות.