על חלקת בטנך הלבנה

"אין כמו האהבה, לתנות אתה אהבים.היא מרגלת בנשמתי, היא זוחלת בין קימורי גופה, ועל חלקתבטנה הלבנה, והיא עדיין חידת מסתורין לא נתפשת.היתפענח קוד האהבה?" האהבה היא חידה לא פתורה, מעשה מן המעשים המתרחשים במציאות ששולטים בה החולין והיום-יום אך תמיד נושאת באמתחתה הפתעות. יעקב ברזילי שוקד בשיריו על פענוח סוד האהבה בדרך של התחקות אחר מעשה-האהבה: צעד אחר צעד בוחן המשורר את המוקדים שבאמצעותם הוא מקווה לחשוף את הסוד, ובתוך כך מחַשב ומעצב את מעשה-האהבה כאילו הוא פרוייקט הנבנה שלב אחר שלב, ובכל פעם בזירת התרחשות אחרת. בכל אחד מן השירים בקובץ יש מעין סיפור, שסופו מפתיע ביחס לציפיות-האוהב: שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדָה מוּל הָרְאִי,עָמְדָה וְחָרְצָה לָשׁוֹן.לְפֶתַע צִיְּרָה עִגּוּל עַל הָרִצְפָּהוְהִקִּיפָה אוֹתוֹ בְּחוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת.וְהִיא יָשְׁבָה מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹתוּבָכְתָה.כְּשֶׁחָדְלָה, כְּבָר יָבְשׁוּ דַּדֶּיהָוְגַם חֲלָצֶיהָ צָנְחוּ. וַאֲנִי בַּתָּוֶך, אָסוּר בְּחַבְלֵי חֲרָמוֹת. (טְרָגֶדְיָה לֹא יְוָנִית, עמ' 44)