סטיישן איילנד

מסע הצליינות שערך בשנות השבעים של המאה העשרים המשורר האירי, שֵיימוֹס הִינִי, קתולי יליד צפון- אירלנד וחתן פרס נובל 1995, ל"סטיישן איילנד" – אי קטן בלב אגם שעל גבול אירלנד הצפונית ואירלנד הרפובליקנית – תועד במחזור שירים זה. האירים הקתולים מאמינים כי על אי זה נמצא הפתח לפורגטוריום (כור המצרף) – המדור השמיימי שבין גן-העדן לגיהינום.מחזור שירים זה, אחד הידועים בכל יצירותיו של היני, מתאר סדרה של מפגשים על האי עם המתים בחייו של המשורר, החל בצועני הקשיש סיימון סוויני – מושא חלומות הזוועה של היני בילדותו – עבור במוריו מבית-הספר היסודי והתיכון, הכומר הכפרי מימי נעוריו שנפטר מקדחת באסיה, קרובי משפחתו שהצטרפו למחתרת ה- IRA ולחמו בבריטים, ידיד נעוריו שנהרג בידי מחתרת פרוטסטנטית, וכלה במשוררים וסופרים שעימם הזדהה ובעיקר, חואן דה-לה קרוּז, ג'יימס ג'ויס ודנטה אליגיירי.במפגשים עם המתים נפרשת יריעה רחבה של עולמו האישי, הדתי והלאומי של המשורר.. ברקע היצירה נפרשת גם ההיסטוריה של אירלנד מאז תחילת הנצרות בה במאה ה-5 ועד ימינו אלה. האי הקטן, סטיישן איילנד בלוך דרג, הוא למעשה בבואה של האי הגדול, אירלנד, המשקף את המאוויים, הפחדים, תחושות הנקם, האיבה והאהבה של כל תושבי האי.מתרגם מחזור השירים, יהודה ליטני, עתונאי שהתמחה בנושא אירלנד, פירסם מאז שנות ה-80 תרגומי שירה אירית בעתונים ובכתבי-עת שונים וכן כתב, יחד עם רעייתו, לבנה, את "המיתולוגיה האירית" בסדרת המיתוסים של הוצאת "מפה". לספר מצורפים תרגומי שלושה שירים נוספים של שיימוס היני וכן הקדמה וסוף-דבר מאת המתרגם.