הדפסהמייל

מה עשיתי מן החיים - שירי אלוָרו דה קמפוש

מחיר: ₪87.20
שאל שאלה על אודות הספר

משורר הכוּליוּת הבלתי אפשרית

מתוך המבוא
מאת רמי סערי
מה עשיתי מן החיים?, ספרו הרביעי של פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה הרואה אור בארץ, הוא מבחינה מסוימת המשך ישיר לתחילת פרויקט התרגום לעברית של יצירת שלושת ההֶטֶרוֹנִימִים הראשיים בשירתו רבת הפנים והנדבכים של היוצר הפורטוגלי המהולל. ראשית הפרויקט בפרסום הספר מהחלון הגבוה ביותר, תרגום שלם של שירי אַלְבֶּרְטוּ קָאֶיְרוּ (הוצאת כרמל, 2004), ואחריתו בספר שיתפרסם באחת השנים הקרובות ויכלול את יצירת רִיקַרְדּוּ רֶיְשׁ במלואה. הספר שהקורא העברי מחזיק עתה בידיו הוא אפוא עמוד התווך של הבניין אשר שני מתרגמי הספר לעברית מבקשים להקים. מדובר ביצירה האמצעית, ומבחינה מסוימת גם המרכזית, בין שלוש היצירות של ההֶטֶרוֹנִימִים העיקריים שברא פְּסוֹאָה, יצירותיהן של אותן דמויות מדומות ובדויות שכל אחת ואחת מהן היא יציר רוחו של המשורר, אולם היא גם עולם ומלואו, אדם יצירתי בעל עולם רוחני מקיף, עושר פנימי רב, ביוגרפיה עצמאית וקווי ייחוד משלו.

במבוא שכתבתי לספר מהחלון הגבוה ביותר הפניתי את הקורא אל שתי היצירות הקודמות של פְּסוֹאָה אשר ראו אור בעברית: כל חלומות העולם בתרגום פְרַנְסִישְׁקוּ דָה קוֹשְׁטָה רֶיְשׁ ויורם ברונובסקי (הוצאת כרמל, 1993), וספר האי־נחת בתרגום יורם מלצר (הוצאת בבל, 2000). החזרה על מידע זה בפתח המבוא הנוכחי נראית לי נחוצה עד מאוד לא רק מפאת המהירוּת שבה נעלמים כיום ספרים מחלונות־הראווה ובכלל, אלא גם כיוון ששפע מידע באשר ליצירת פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה מופיע בספר כל חלומות העולם (במבוא שכתב ז'וּזֶה בְּלַנְקוּ ובאחרית הדבר שחיבר יורם ברונובסקי) ובספר מהחלון הגבוה ביותר (במבוא מפרי־עטי ובכרונולוגיה המקוצרת של חיי פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה מאת ז'וּזֶה בְּלַנְקוּ). הערה זו היא בבחינת הפניה אל שני הספרים הללו בחיפוש מידע מסוג זה, מידע שלא יישנה בספר הנוכחי גם בגלל ההיקף העצום של יצירת ההֶטֶרוֹנִים אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ וגם מפני שחומר זה התפרסם בעברית כבר קודם לכן. לעומתו יתמקד מבוא זה באחדים מסממני שיריו של אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ, ייגע בקצרה בכמה קשרים בין תוצריו הספרותיים של ההֶטֶרוֹנִים הנדון לבין דוגמות ספורות מן הספרוּת שנוצרה אחרי פרסומם ויתייחס לשני שיקולים בתחום התרגום והעריכה.

בניגוד לשירה האסתטית של רִיקַרְדּוּ רֶיְשׁ וליצירת אַלְבֶּרְטוּ קָאֶיְרוּ אשר נתפשה לא אחת כשירת הטבע הכותב את עצמו, תויגה שירת אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ כיצירה שמאפיינהּ הבולט ביותר הנו ההגות המודרניסטית. אופיים ההגותי והמודרניסטי של שירי אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ אכן ניכר כמעט בכל מאתיים ארבעים וחמישה השירים הכלולים במה עשיתי מן החיים?, והחריגות המעטות מבחינה זו מעידות על הכלל. סגנון התנועה המודרניסטית התפתח בעיקרו בסוף המאה התשע־עשרה ובשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, וביסודו עמד הרעיון שהתבניות והתכנים המסורתיים בספרוּת ובאמנוּת התיישנו, ולפיכך מן הראוי שדגמי יצירה חדשים יתפסו את מקומם וימציאו את התרבוּת מחדש. פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה יצר בדמותו של אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ משורר מודרניסט מובהק, ורבים משירי הספר מתעדים את מאפייני הקִדמה האנושית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. לכן ימצאו הקוראים ביצירה זו שפע אזכורים לכלי רכב – מרכבות, רכבות וחשמליות, מכוניות וספינות – ולצד אלה "נשימת מפעלים סדירה", "רטיטות מנועים רועמות", ערסול ברזל, גלגלי־תנופה ורצועות מִמסרה.

יחד עם זאת, ההשתייכות לתקופה החדשה בנפלאותיה הטכנולוגיות ובקסמי קִדמתהּ והנוף העירוני של נמלים ובתי־חרושת אינם נוסכים במשורר תחושות של היקסמות והערצה בלבד. את הכתיבה המודרניסטית אִפיין לרוב נופך אופטימיסטי שנבע מן האמונה כי אמנוּת המתייחסת למציאויות הקבועות והחיוביות שהִתקדמות האנושוּת במאה העשרים טומנת בחובה, מצליחה ממילא לעזור לאדם לשנות את ראיית־עולמו המיושנת ולהבין כי העולם החדש הנו יפה וטוב. אולם תפישה כזאת רחוקה למדי מחוויות התשתית של אַלְוָרוּ דֶה קַמְפּוּשׁ, ובהתייחסותו אל פירות הקִדמה של התיעוש והמודרניזציה יש יותר משמץ של תוגה, של צער על ההשתנוּת הבלתי־פוסקת בהוויה האנושית ויותר מכל תובנה כי "כה מעט בחיים תכונות אצילוֹת!" ואף־על־פי־כן, ראויה האמת להיאמר: אותה תוגה, אותו צער ואותה תובנה הם פן אחד בלבד באישיוּת המרובדת, המורכבת והמסובכת של הֶטֶרוֹנִים זה, וכל אפיון של דמותו ייתקל ממילא באפיונים אחרים, חלקם מנוגדים ואחדים מהם אף סותרים.

ביקורות של חברי מועדון הקוראים:

על ספר זה לא נכתבה עדיין חוות דעת
יש להתחבר על מנת לחוות דעה על הספר
עודכנו לאחרונה: שישי, 24 מרץ 2017 21:45

הרשמה לקבלת עדכונים

חיפוש באתר

חיפוש מתקדם