הדפסהמייל

סיפורים סיציליאניים

מחיר: ₪63.20
שאל שאלה על אודות הספר

גב הספר

סיפורים סיציליאניים מאגד לראשונה בשפה העברית את מיטב סיפוריו הקצרים של ג'ובאני ורגה, מחשובי הסופרים האיטלקים במאה ה-19. הסיפורים מגוללים בחיות בלתי מצויה את מסֵכת חייהם של אלה אשר "מצטנפים בדרגה הנמוכה ביותר של הקיום האנושי", וכורעים תחת איתני הטבע והחברה המעמדית הנוקשה שאפיינה את סיציליה באותה תקופה. דמויותיו בסיפורים – רועי צאן ודייגים, בעלי אחוזות ומעבדי אדמות, גבירות עשירות ועניות מרודות – נצרבו בדמיון האיטלקי כמייצגות המובהקות של חצי האי בצל תקופת כינון הרפובליקה, אך גם כבעלות אפיון פסיכולוגי יוצא דופן ושפה עשירה וייחודית. את אלו השיג ורגה בזכות השיטה הספרותית שייסד, הוֶריזם, אשר חותרת לטעת את הרושם כי היצירה "נוצרה מעצמה, התגבשה ופרצה לעולם בספונטניות כהתרחשות טבע." כך, באמצעות מהלכים סגנוניים ועלילתיים פורצי-דרך, משרטט ורגה נופים טופוגרפיים ואנושיים הטובלים בפטליזם. בין שאלו מחלת המלריה המתפרצת, הנחת פסי מסילת ברזל המשנים סדרי עולם או דו-קרב שיוזם בעל מקורנן שכבודו נרמס – הסוף הוא תמיד רב עוצמה ומוכיח כי אין כל חדש תחת השמש הסיציליאנית הקופחת.

ג'ובאני ורגה (1922-1840), יליד העיר קטאניה, כתב סיפורים ורומנים רבים, בהם בני מלווליה ומאסטרו דון ג'זואלדו. בקובץ מובאים סיפורי שני קבציו הראשונים, שהיו לאחת מפסגות הריאליזם האירופי והשפיעו עמוקות על הספרות והקולנוע הנאו-ראליסטיים האיטלקיים.

 


 

דאנאקוד 249-50394

מסת"ב 978-965-54-602-3

נובמבר 2016

מתוך הספר

נֶדה

האח הביתית תמיד היתה עבורי מעין צורת ביטוי, מסגרת הולמת להלכי הרוח השלווים והנוחים ביותר, כמו שקרן אור ירח הולמת נשיקות על קווצות שיער בלונדיניות; אך חייכתי כאשר שמעתי אומרים שאש האח כמוה כחבר. ואמנם זהו חבר הנוטה לכפות את עצמו יתר על המידה, לעִתים טורדני ועריץ, חבר שהיה רוצה לאחוז בך לאט לאט בידיים או ברגליים ולמשוך אותך אל לועו העשֵן, בנשיקה של יהודה איש קריות. לא הִכרתי את תחביב דחיקת העץ שבתוכה, או את עונג השקיעה בזוהר הלהבות; לא השכלתי להבין את שפתו של בול העץ המלחשש בהתגרוּת, או מהמהם בשלהבוֹתיו; עינַי לא היו מורגלות ברישומים המשונים שנוצרו בין הניצוצות, המתרוצצים כגחליליות על פני האודים השרופים, בדמויות האגדיות המצטיירות בעץ כשהוא הופך אט אט לפחמים, באלף גוני האור והצל של הלהבה הכחולהֿאדומה הלוחכת סביב כמו בביישנות, מלטפת בחן וניצתת מחדש מתוך העזה מחוצפת. כשנכנסתי בסוד מסתרי המלקחיים ומפוח העשן, מיד התאהבתי עד כְּלוֹת בלֵאוּתהּ התאוותנית של האח. אני מפקיר את גופי לספה הקטנה לצד האש כפי שהייתי יכול להשאיר שם בגד, מתיר ללהבה להחיש את זרימת הדם ולחממו, להאיץ את פעימות לבי, ועל הגיצים התועים, שעפים לכל עבר כפרפרים מאוהבים, אני מטיל לשמור על עֵרנותי ולדאוג שמחשבותַי יטיילו בקפריזיוּת הדומה לשלהם. אי אפשר ללכוד במדויק את קסמהּ של המחשה כזאת של המחשבה עצמה, המשוטטת חופשייה בלעדינו ואף עוזבת אותנו ומרחיקה עוּף ומחדירה בלבנו פרצי מתיקות ומרירות כמעט מבלי שנבחין בכך. עם חצי סיגר בפה ועיניים כמעט עצומות המלקחיים נשמטים מבין אצבעותיך, אתה צופה בחלקך האחר ניתק, וגומא מרחקים מסחררים. נדמה לך כי אתה חש בעצביך זרמים של אטמוספֶרות זרות; קולט, אגב חיוך, את חותמן העז של אלף תחושות שונות, שיגרמו לשׂערך להאפיר ויחרשו במצחך קמטים – מבלי שתזיז אצבע או תעשה ולוּ גם צעד אחד.

תרגום מאיטלקית

יונתן פיין

ביקורות של חברי מועדון הקוראים:

על ספר זה לא נכתבה עדיין חוות דעת
יש להתחבר על מנת לחוות דעה על הספר
עודכנו לאחרונה: ראשון, 30 אפריל 2017 06:57

הרשמה לקבלת עדכונים

חיפוש באתר

חיפוש מתקדם